ראובן הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד שמעון לתשלום מלוא התמורה בגין מניות שהעביר לשמעון, וטען בתביעה כי תמורה זו נקבעה הסכם בכתב בין הצדדים. בדיון בבית המשפט הסכימו הצדדים להעברת התובענה לבוררות וכן הסכימו כי הבוררות תתנהל לפי הדין המהותי, אולם לא התייחסו בהסכם לדין הפרוצדורלי שיחול בהליך הבוררות. בפסק הבוררות קבע הבורר כי על אף שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, על שמעון לשלם לראובן בך של 1,000,000 ש”ח, מכוח העילה של עשיית עושר ולא במשפט, וזאת על אף שעילה זו לא נטענה על ידי הצדדים בכתבי הטענות הגישו לבית המשפט. שמעון פנה לבית המשפט השלום בבקשה לביטול פסק הבוררות בטענה שהבורר חרג מסמכותו.
מה הדין?
