0 מתוך 39 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 39 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
נועם הזמין ממורן מדפסת תלת-מימד תמורת 100,000 ש”ח. מורן התחייבה למסור לו את המדפסת בתוך חודש. כעבור 3 שבועות היא הודיעה לו כי לא יקבל את המדפסת. נועם ביטל כדין את החוזה. באותה עת עלה מחיר השוק של המדפסת ל 120,000ש”ח. נועם רכש מדפסת משוכללת יותר ושילם 180,000 ש”ח למרות שמחירה בשוק היה 170,000 ש”ח.
בהתעלם מפיצוי על עוגמת נפש, מה הפיצוי המרבי המגיע לנועם?
אסף ניהל עם יובל משא ומתן לרכישה דירה באזור מבוקש מאוד. לקראת סיומו של המשא ומתן, החל יובל להעלות דרישות בלתי חוקיות במטרה להכשיל את העסקה ועל כן לא נכרת חוזה בין השניים. אסף מעוניין לתבוע מיובל פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
מה הדין?
תרצה עשתה חוזה עם עקיבא לרכישת דירתו, הרשומה בבעלותו. היא שילמה את מלוא מחיר הדירה, וקיבלה חזקה בדירתו. כשעורך דינה ביקש לרשום את הדירה על שמה התברר שנפלה טעות בשטרי המכר שעליהם חתם עקיבא, ורשם המקרקעין סירב לרשום את הדירה על שם תרצה. כשפנתה לעקיבא, סירב הלה לחתום על שטרי מכר חדשים. תרצה הגישה נגדו תביעה לאכיפת החוזה, ובעוד כשבוע יינתן פסק הדין. תרצה חוששת שעקיבא יעזוב את ישראל לנצח, ולכן לא תוכל בהיעדרו לממש את פסק הדין ככל שתזכה בתביעה.
אילו צעדים על תרצה לנקוט?
מאיר מכר את חלקו בבניין (25%) לאחותו דפנה. בחוזה בין השניים נקבע במפורש כי “המוכר מצהיר כי הוא מוכר את הבניין במצבו as is על כל הפגמים והליקויים הקיימים בו וכי אין ולא תהיה לו כל אחריות שהיא באשר למצבו של הממכר”. מאיר גם לא שעה לעצת עורך דינו ולא התייעץ עם שמאי טרם המכירה. מאיר סבר כי ייעודו של הבניין הוא למסחר בלבד ולא ידע כי הוא מיועד גם למגורים ולכן שוויו גבוה בהרבה מהמחיר החוזי שנקבע, גם דפנה לא ידעה על ייעודו של הבניין למגורים. מאיר מעוניין לבטל את החוזה בשל טעות.
מנחם הציע לבן למכור לו, לבן, את מכוניתו בסך של 10,000 ש”ח וקבע כי אם בן לא יביע התנגדות לכך, ייחשב הדבר להסכמה בשתיקה. בן לא הגיב, ולאחר יום ביצע העברה בנקאית בסך 10,000 ש”ח לחשבונו של מנחם. מנחם החליט בסופו של דבר לא למכור את המכונית והוא מבקש להשיב את הכסף לבן. בן טוען כי בין השניים נכרת חוזה ומנחם לא יכול לסגת ממנו.
מה הדין בנסיבות המקרה?
נחמה כרתה בשנת 2005 חוזה עם יצחק ולפיו יצחק ימכור לה חנות. יצחק התחייב להעביר את רישום הבעלות של החנות על שמה של נחמה בתוך שלוש שנים מהיום שתקבל חזקה בפועל בחנות. נחמה שילמה את מלוא התמורה, וקיבלה את החזקה בחנות בשנת 2008. למרות ששבה ופנתה ליצחק בעניין העברת רישום הבעלות על שמה, זו לא נרשמה כאמור גם לא בשנת 2017. מעת לעת שבה נחמה ודרשה מיצחק שיפעל להעברת הבעלות על שמה, ציינה כי מדובר בהפרת החוזה, המקנה לה זכות לבטלו, ושהיא תבטל את החוזה אם לא תתוקן הפרה, אך לשווא. מכתבה האחרון בנושא היה בדצמבר 2016. בחודש מרץ 2017 הודיעה נחמה על ביטול החוזה.
איזה מהאפשרויות הבאות משקפת את הדין?
ברע”א 10/3961 המוסד לביטוח לאומי נ’ סהר חברה לתביעות בע”מ מגדל חברה לביטוח בע”מ, סה(2 (563) 2012 ,(פסקה 15 ,ציין המשנה לנשיאה (כתוארו אז) השופט ריבלין בדעת הרוב כך:”הפסיקה שבאה בעקבות הלכת אפרופים – ובפרט, פסק הדין שניתן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בדיון הנוסף בעניין מגדלי הירקות – הבהירה ועיצבה את דרכי יישומה של ההלכה וקשרה את הקצוות שנותרו ‘פרומים’ בהלכת אפרופים. במסגרת זאת, הדגישה הפסיקה כי מטרתו הראשונה במעלה של בית המשפט, עת שהוא ניגש לפרש חוזה, היא לאתר את כוונתם האמיתית המשותפת של הצדדים לחוזה – היא התכלית הסובייקטיבית של החוזה. רק כאשר לא ניתן, בשום אופן ובאף דרך – כך הבהירה הפסיקה – לברר מהי הכוונה האמיתית שעומדת בבסיס החוזה, רשאי בית המשפט לפנות, תוך נקיטת משנה זהירות, לתכלית האובייקטיבית של החוזה. עוד הבהירה הפסיקה כי למרות המעבר לשיטה פרשנית חד-שלבית לצורך איתור אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה, נותר ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשנות. בעניין זה, אף הודגשו שני כללים פרשניים: האחד – כי לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו; והשני – כי קיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב – היא המשמעות האינטואיטיבית הקמה עם קריאת לשון החוזה בראי הקשרו הכללי”.
בהמשך פסק הדין שהובא לעיל נידונה פרשנותו של סעיף 25(א) לחוק החוזים, (חלק כללי), התשל”ג-1973 בנוסחו לאחר תיקון מס’ 2 מיום 2011.1.17 ,אשר לגביו, בסיכום הדברים, נאמר כך:
“כללו של דבר, גם התכלית האובייקטיבית של התיקון תומכת בפירוש המאמץ את השיטה הפרשנית שנקבעה עניין אפרופים ועוצבה בעניין מגדלי הירקות, תוך עיגון החזקה הפרשנית בדבר פשט הלשון”.
בהנחה כי המצוטט לעיל מבטא את ההלכה שנפסקה בפסק הדין, נכון יהיה לומר כי:
אברהם שכר את שירותי החברה “קייטרינג לכל אירוע” לקראת בר המצווה של בנו שיתקיים בירושלים. כשבוע לפני מועד האירוע, הודיעו בחדשות כי ביום האירוע יהיה יום גשום. בפועל, בערב האירוע, מזג האוויר היה סוער מאד – וירד שלג בירושלים, אשר חסם את הכניסה לירושלים. בעקבות כך, בעת האירוע, לא סיפקה החברה לאברהם את שירותי הקייטרינג.
לפי הדין הנהוג:
תהילה ניהלה משא ומתן עם רונן. לאחר דין ודברים עלה המשא ומתן על שרטון ולא נכרת חוזה בין הצדדים. רונן טוען כי תהילה הכשילה את המשא ומתן לאורך כל הדרך ולכן תובע ממנה ביטול בשל חוסר תום לב. תהילה טוענת כי בנסיבות העניין אין אפשרות לרונן להעלות כל טענה חוזית כלפיה.
עם מי הצדק?
גבי התקשר בחוזה מכר עם קבלן א’. תוך כדי הבנייה נכנס הקבלן לקשיים כלכליים ומסר את הפרויקט לקבלן ב’. קבלן ב’ הרחיב את הדירות בפרויקט ולכן הציע לגבי להוסיף סכום כספי או לקבל את כספו בחזרה. גבי לא הגיב. בסיום הפרויקט דרש גבי את אכיפת החוזה.
חברת “צוננים” פרסמה בעיתון המקומי על מבצע סוף עונה לפיו “כל המזגנים בחצי מחיר עד סוף החודש”. רון מיהר למחרת לקנות מזגן – אך למורת רוחו גילה כי המבצע הופסק.
באלו מהמקרים הבאים יש לבחון את המקרה החוזי בהתאם ל”שיקולי צדק”?
מאיר השכיר את דירתו לשני. במסגרת חוזה השכירות נכתב בסעיף 23 כי “אסור להכניס בעלי חיים לדירה”. לאחר שלושה חודשי שכירות, קנתה שני 4 דגי זהב קטנים בתוך אקווריום וגידלה אותם בדירה.
לפי הדין:
רונן רצה להשיג מידע על מתחריו העסקיים ולכן פנה לחיים עימו כרת חוזה לקבלת שירותי חקירה פרטיים. רישיון החוקר הפרטי של חיים לא היה בתוקף – אולם הוא בכל זאת סיפק לרונן את שירותי החקירה והשיג לו את המידע המבוקש. כאשר דרש חיים את התשלום מרונן, טען הלה כלפיו כי הוא מסרב לשלם לחוקר “חסר רישיון”.
חברת “קינמונים” משווקת סוגי ומוצרי קינמון באופן סיטונאי. במסגרת ההסכם, שנוסח על ידי החברה, שמשמש אותה עם מקבלי הסחורה שונים, צוין באופן פשוט וברור כי ארגז מוצרי קינמון של החברה עולה 8,000 ש”ח (כאשר מחיר השוק הוא 800 ש”ח לארגז) (להלן: סעיף החוזה). זבולון, בעל “חנות טבע” כרת חוזה עם חברת “קינמונים” לאספקת 5 ארגזים. רק להתייעצות עם חבריו למקצוע, התחרט על העסקה וביקשה לבטלה.
על פי הדין הנהוג:
רונית, אשת מכירות בחברת “מכירות לכל”, משווקת מוצרי חשמל. במסגרת מבצע מכירות שערכה, הציעה רונית לגב’ רוזנבלום ולאדון עמר שואב אבק במחיר הגבוה פי 2 ממחירו בשוק. גב’ רוזנבלום בעת המשא ומתן הרגישה רע מאד, אך הצליחה להסתיר זאת מרונית. רונית מצידה עשתה כל שבידה כדי לתמרן את גב’ רוזנבלום. לעומת זאת, אדון עמר בשל גילו המופלג היה מבולבל מאד, ורונית שמה לב לזה ולכן נמנעה מלתמרן אותו בעסקה. בסופו של דבר גב’ רוזנבלום ואדון עמר קנו שואב אבק.
מירית ואורי ביקשו לערוך הסכם עם אולם שמחות “שישו ושמחו” לשם חתונתם שתתקיים באפריל. הצדדים קיימו משא ומתן ארוך, אשר בסופו נוסחו וסוכמו כל הסעיפים על ידי הצדדים לחוזה. במסגרת החוזה הופיעו הסעיפים הבאים: “23. האולם יכול לשנות את התפריט ביום האירוע לפי מוצרי הגלם הקיימים במטבחו באותה העת”. “45. הצדדים מסכימים כי במידה ויבקשו לתבוע את הצד השני – לא ניתן יהיה לפנות לשם כך לבית המשפט”.
אלעד ערך משא ומתן עם נורית למכירת מניותיו בחברה שבבעלותו. המשא ומתן ערך מספר חודשים, במסגרתם נעשו בדיקות רבות על ידי נורית על תפקודה של החברה. אלעד לא גילה לנורית כי החברה נמצאת בבעיות כלכליות. לאחר חצי שנה גילה פתאום אלעד כי נורית מנהלת משא ומתן עם חברה אחרת לקניית מניותיה, ובכך תסתום את הגולל על קניית מניותיו שלו בשל ניגוד עניינים. אלעד הודיע לה בזעם כי הוא מפסיק את ההתקשרות עימה.
יחזקאל מעביר סדנאות יוגה בביתו. תמורת ההשתתפות בסדנה יש לשלם 20,000 ש”ח. בחוזה שעורך יחזקאל עם לקוחותיו נקבע כי אם יבטלו את הרישום ינוכה להם מהתשלום על הסדנא “דמי הרישום” בגובה 10,000 ש”ח.
מאיה חתמה חוזרה עם חברת הפקות מטעמו של תאגיד שידור ציבורי, ולפיו הותנתה השתתפותה בטקס המוזיקה השנתי בכל שהיא תזכה בפרס האומנית המצטיינת לפי הערכתם של פאנל מוזיקאים מקצועיים. להפתעתה בחר פאנל המוזיקאים בהתאם להערכה שביצע להעניק את הפרס למשתתף אחר.
משה ומרים התקשרו ביניהם בחוזה. הם סיכמו כי אם לא יעמוד משה בהחזרי הכספים שלהם התחייב במסגרת החוזה ,ישלם פיצוח מוסכם, שהועמד על סכום נתון בגין כל חודש של אי תשלום. למרבה הצער משה לא עמד בתשלומים שלהם התחייב. מרים תבעה אותו ועתרה לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לחוזה. משה טען כי מדובר בפיצוי מוסכם לא סביר, ושלא נגרם למרים כל נזק, ולכן התעקשותה לקבל פיצוי מוסכם מהווה עמידה על זכות בחוסר תום לב, ואין מקום לשלמו.
שלומית וארז כרתו ביניהם חוזה. נכתב בן כי המדדים מסכימים שבמקרה בו צד אחד יפר את החוזה לא יעמוד לצד השני סעד של אכיפה, אלא של ביטול ופיצויים בלבד . ארז הפר את החוזה ושלומית עתרה לסעד של אכיפה.
נחמה התקשרה בחוזה עם נחמיה. על פי הסכם נחמה תמכור לנחמיה את מכונית הספורט האדומה שלה בתמורה למיליון ש״ח, שנחמיה ישלם לה לאחר 30 יום ממועד המסירה של המכונית, או בתמורה לכד יקר משושלת מינג המצוי בבעלותו, שיועבר לחזקתה ולבעלותה לאחר 30 יום כאמור. נחמה מסרה לנחמיה את המכונית. הגיעה העת שנחמיה יעמוד בחלקו בהסכם.
דגנית התחייבה לשלם לסאשה 30 מיליון ש”ח תמורת תמונה של רמברנדט. כשהגיע מועד התשלום הגיע נחי לסאשה ומסר לה כי הוא שישלם לה את התמורה, והתמונה תועבר לדגנית, כמוסכם. סאשה המופתעת התקשרה לדגנית שמסרה שאכן כך.
רותם המנהלת חברה הבונה דירות למגורים, ביקשה מענבר ,עורכת דין הקבועה של החברה ,לנסח חוזה מכר שמקצת תנאיו (לא כולם!) ייקבעו מראש, על מנת שחוזה מכר זה ישמש את החברה בעתיד, כל שלפחות ביחס לתנאים שייקבעו מראש ייחסך הצורך בניהול משא ומתן ממושך עם כל רוכש ורוכש.
על יסוד ניסיונה הרב בניהול משא ומתן עם רוכשים פוטנציאליים ועל רקע קשיים שנתגלעו בעת ביצוע התקשרויות עם רוכשי דירות ,ביקשה רותם עו״ד ענבר לכלול בחוזה המכר תנאי הקובע כי רוכש הדירה לא יוכל לפנות לבית המשפט כל עוד לא שילם לפחות 51% ממחיר הדירה, והפקיד בביתה משפט ערבות בנקאית בשיעור השווה ליתרת מחיר הדירה(49%). רותם מבקשת מעורכת דינה להעריך אם קיים קושי משפטי לכלול את הסעיף האמור בחוזה המכר (בהנחה שהתנאי ינוסח בצורה בהירה ומפורשת ,ותינתן לרוכש שהות מספקת לבחון אותו).
בין שאול ודוד, מצד אחד, ושמואל, מצד שני, נכרת חוזה. לפי החוזה על שאול ודוד לשלם לשמואל סכום חד פעמי ויחיד של 10,000 ש”ח.
איזה מהמשפטים הוא המדויק ביותר בנוגע לסעד האכיפה בדיני החוזים?
שני שותפים, החליטו לצרף שותף שלישי להשקעותיהם בסין. במהלך פגישה שערכו השלושה בבר בתל אביב סיכמו הצדדים בעל פה את הפרטים הבאים:
איזה מבין המשפטים הבאים הוא הנכון על פי דין?
דרורית ואלי, בני זוג, חתמו יחד על הסכם הלוואה בחשבון עובר ושב משותף בבנק. קשיים כלכליים הביאו להפרת ההסכם וליצירת חוב כלפי הבנק. בני הזוג פרודים כעת, ואלי הגיש בקשה לחדלות פירעון ולאחרונה קיבל מבית המשפט הפטר מחובותיו.
ראובן מוכר לשמעון מבנה בבעלותו שהוא בציע בו חריגות בנייה לא מאושרות. ההסכם מותנה בכך שראובן יצליח להכשיר את הבנייה הלא חוקית בתוך 6 חודשים ממועד החתימה. ראובן מתחרט שמכר את המבנה ולא פועל ממשית להכשרת הבנייה, והאישור לא מתקבל. שמעון מודע לכך שראובן לא פועל ממשית למען השגת האישור. ראובן מבקש לטעון כי ההסכם בטל מעיקרו.
תומר התקשר עם רוני בהסכם למכירת מלגזה על סך של 10,000 לירות מצריות (הניחו כי זה מטבע חוץ שאסור בשימוש לפי כל דין). במועד התשלום ביקש רוני לבטל את ההסכם בטענה שלירה מצרית היא מטבע אסור לתשלום בישראל.
גלעד, בעלים של חברת הפקות, ניהל משא ומתן עם יעל על התשלום שתקבל על מילוי תפקידה בסרט חדש שהוא מפיק. לאחר כמה פגישות שבהן הסכימו שניהם על כל התנאים בהסכם, למעט המחיר ותנאי התשלום, גלעד הודיע ליעל: “מבחינתי, המחיר ותנאי התשלום הם כפי שבטיוטה האחרונה שהעברתי לך. יש לך 48 שעות לקבל את ההצעה שלי, אחרת אפנה לשחקנית אחרת”. לאחר כמה שעות התקשר גלעד ליעל והודיע לה שהצעתו מבוטלת מכיוון שהוא מצא שחקנית אחרת שהסכימה לתנאים.
גיל וקרן, שותפים ללימודים, שכרו דירה ממשה בחוזה אחד בתשלום של 4,000 ש”ח לכל חודש למשך שנה, וקרן הסכימה לחתום על שטר חוב בסכום של 6,000 ש”ח כבטוחה להסכם. עוד נכתב בחוזה שכל אחד מהם ישלם מחצית מדמי השכירות בהוראת קבע, אך לא נכתב כי הם שוכרים את הנכס “יחד ולחוד”. הוראת הקבע האחרונה של גיל לא כובדה, גם לא לאחר כמה התראות בכתב של משה. לאחר פינוי הדירה במועדה משה תובע את שני השוכרים בגין החוב של מחצית חודש שכירות.
יונתן משכן את מכוניתו כערובה להלוואה שלקח אחיו, איתמר, מהבנק. סכום ההלוואה היה 300,000 ש”ח. ההלוואה נלקחה לצורך רכישת ציוד לעסקו של איתמר ושווי המכונית היה 200,000 ש”ח. איתמר לא עמד בתשלום ההלוואה ועזב את הארץ. הבנק פנה לממש את המשכון על מכוניתו של יונתן.
דניאל, אלי ועידו ערבו ביחד ולחוד להלוואה שקיבל שותפם העסקי, מיכאל, מהבנק. הערבות הייתה מתמדת וללא הגבלת סכום. בחלוף שנה החליט הבנק להפטיר את אלי בלבד מערבותו. הבנק הודיע לדניאל ועידו כי אין בכך לפטור אותם מערבותם. בחלוף שנה נוספת הפסיק מיכאל לשלם את ההלוואה, וזמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו ולא הותיר אחריו רכוש. הבנק פנה למימוש ערבותם של דניאל ועידו.
גלי, בעלת בית צמוד קרקע, רצתה לבנות קומה נוספת בביתה, ולכן חתמה עם אלון על הסכם לבניית קומה נוספת בביתה. אלון התחייב בחוזה כלפי גלי להגיש בקשה להיתר בנייה בתוך 3 חודשים ממועד החתימה ולהשלים את הבנייה בתוך 12 חודשים ממועד קבלת ההיתר. 5 שנים לאחר הגשת הבקשה להיתר בנייה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קבעה בהחלטה שהפכה לחלוטה כי לא ניתן לבנות קומה נוספת, ולכן דחתה את הבקשה. גלי הודיעה לאלון כי החוזה עדיין תקף והיא שומרת את זכותה להגיש בקשה להיתר בעתיד. מה הדין?
עירית רכשה מנעמה דירה להשקעה. נעמה התחייבה בחוזה המכר להעביר את הזכויות על שם עירית בתוך 12 חודשים שבמהלכם נעמה התחייבה להסדיר פרטים טכניים הקשורים בהשלמת רישום זכויותיה של עירית במרשם. עירית שילמה את מלוא התמורה וקיבלה חזקה בדירה בתוך 3 חודשים מהחתימה והחלה להשכירה לצד שלישי. 12 חודשים לאחר מכן הדירה לא עברה על שם עירית. היא פנתה לנעמה במכתב התראה ולפיו: “היה ולא תעבירי את הדירה על שמי בתוך 3 חודשים מהיום ייחשב הדבר הפרה יסודית של חוזה המכר והחוזה ייחשב כמבוטל” (להלן – המכתב הראשון). נעמה התעלמה מהמכתב, עירית המשיכה להשכיר את הנכס, ולאחר 5 שנים שבהן נעמה לא פעלה להסדרת המרשם והעברת הזכויות עירית שלחה לנעמה מכתב שני שבו נכתב: “נעמה שלום. החוזה בינינו מבוטל” (להלן – המכתב השני).
עירית פנתה אליך, הציגה את שני המכתבים ושאלה מה זכויותיה כיום ביחס לביטול החוזה?
בתאריך 1.9.2017 חתם גלעד על חוזה זיכיון להפעלת סניף של מסעדה מול רשת מסעדות. בחוזה הזיכיון נקבעו הוראות לתשלום דמי זיכיון של 20,000 ש”ח לחודש לרשת. בחוזה לא נקבע משך ההתקשרות, אלא נכתב בו כי יעמוד בתוקפו כל עוד הצדדים מקיימים את הוראותיו. גלעד לא שילם את דמי הזיכיון במשך כל 3 החודשים הראשונים ובכך הפר אותו הפרה יסודית. בעקבות כך הודיעה הרשת על ביטול החוזה. למרות הודעת הביטול המשיך גלעד להפעיל את המסעדה תחת שמה של הרשת, והרשת המשיכה לקבל מהחודש הרביעי ואילך את דמי הזיכיון החודשיים ונהגה בהתאם להוראות החוזה. בתאריך 1.9.2020 הגישה הרשת תביעת פינוי ותביעה למתן חשבונות כדי לחייב את גלעד בכל הרווחים שהפיק לתקופה שלאחר הודעת הביטול.מה הדין?
מיטל פנתה לעו”ד שרון לצורך הגשת תביעה אזרחית נגד שכנתה. במסגרת הסכם שכר הטרחה הסכימו הצדדים כי אם מיטל תזכה בסכום תביעתה, היא תשלם לעו”ד שרון שכר טרחה בגובה של 100,000 ש”ח. לאחר הגשת התביעה הגיעו מיטל ושכנתה לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בלא ידיעתו של עו”ד שרון, ומשכך הודיעה מיטל לעו”ד שרון כי איננה מחויבת בתשלום שכר הטרחה. עו”ד שרון הגישה תביעה נגד מיטל בדרישה לאכיפת הסכם שכר הטרחה ביניהן.מה הדין?
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי
