זמן לשאלה זו:
סה"כ זמן:
0 מתוך 49 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 49 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
רשם החברות הגיע לכלל מסקנה כי חברת “פלסטיקן” חברה לתועלת הציבור הפרה את חובתה להגשת דוחות כנדרש. לפיכך החליט הרשם להטיל על החברה עיצום כספי בסך 7,000 ₪. החברה סבורה כי כל דיווחיה נמסרו כדין ומבקשת לערער על ההחלטה.
חובה
מה הדין?
“ישפה בע”מ” היא חברה למתן שירותי תכנות. “אחלמה בע”מ” היא חברה המספקת מצרכים ללקוחות המזמינים את המצרכים מרשתות המזון באמצעות המרשתת (אינטרנט).”ישפה” ו”אחלמה” כרתו חוזה, ולפיו “ישפה” תבנה ל”אחלמה” מערך ממוחשב לניהול המשלוחים. במסגרת החוזה נקבע שאם תתרחש תקלה בהספקת מצרכים, באופן שלא יהיה ניתן לספק מצרכים למשך 12 שעות לפחות, תפצה “ישפה” את “אחלמה” בסכום של 1,000,000 ₪. “ישפה” אף הפקידה בידי “אחלמה” ערבות בנקאית בגובה זה. עתה מתגלה ל”אחלמה” שב”ישפה” עומדת להיעשות חלוקה אסורה. “אחלמה” מבקשת לפעול משפטית נגד החלוקה האסורה בדרך של תביעה נגזרת.
מה נכון?
איזה מן המשפטים הבאים נכון ביחס לשותפות מוגבלת ציבורית?
לחברת “מרום פיתוח בע”מ” מלאי של כמה נכסי מקרקעין. החברה נטלה הלוואה מבנק העמלים בע”מ, ולצורך הבטחת הפירעון נרשם שעבוד צף על כל נכסי החברה ביום 1.1.2017. השעבוד כלל הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים נוספים. בני הזוג כהן ביקשו לרכוש דירה מהחברה, לכן נטלו הלוואה מבנק השומרים בע”מ לצורך רכישת הדירה. לצורך הבטחת פירעון ההלוואה נרשם ביום 1.3.2017 שעבוד על הדירה לטובת בנק השומרים בע”מ בניגוד להגבלה הנ”ל.
ציון, בעלים של מכולת, משיקולי מס המכולת אינה מואגדת כחברה. ציון נקלע לחובות והוא מעוניין ליטול הלוואה מן הבנק. הנכס היחיד שברשותו הוא מלאי המצרכים של המכולת.
קראו את הקטע והשיבו על שאלות 6-7:
“אלונטית בע”מ” (להלן: אלונטית) היא חברה פרטית. הון המניות הרשום שלה מורכב מ- 1,000,000 מניות רגילות של 1 ש”ח ע”נ כל אחת. הון המניות המונפק והמוקצה שלה זהה להון המניות הרשום. “מרחשת בע”מ” (להלן: מרחשת) גם היא חברה פרטית. הון המניות הרשום שלה אינו ידוע לנו, והון המניות המונפק מורכב מ-100 מניות של 1 ש”ח ע”נ כל מניה. מרחשת היא הבעלים של כל המניות באלונטית, ואילו במחרשת ההון המונפק והמוקצה מחולק בין שלושה אנשים: אברהם (80 מניות), יצחק (10 מניות) ויעקב (10 מניות). יעקב קנה לפני כחודש את מניותיו מרחל, שהייתה זקוקה לכסף לצורך מימון רכישת דירה. אברהם, יצחק ויעקב הם הדירקטורים במרחשת. בשבוע שעבר גילה יעקב לתדהמתו שמנכ”לית אלונטית, רות, עשתה לפני שנה בשם אלונטית חוזה עם צביקה לרכישת ציוד ב-200,000 ₪ , אולם הציוד אינו עומד בתקן הישראלי, והוא מונח במחסני החברה כאבן שאין לה הופכין. רות דאגה שצביקה יקבל את הסכום שהוסכם עליו בחוזה, אף שכבר היה בידיה מפרט הציוד, המראה שהוא אינו עומד בתקן הישראלי, מכיוון שלא היה לה נעים להתעמת עם צביקה. יעקב ביקש לכנס את דירקטוריון מחרשת, והעלה הצעה לפתוח בהליכים משפטיים בשל הנזק שנגרם לאלונטית. לאכזבתו סירבו אברהם ויצחק לנקוט צעדים, והצביעו בעד הצעת ההחלטה להימנע מכל פעולה.
יעקב שוקל מה לעשות, והוא פונה לקבל ממך ייעוץ.
יעקב שואל אם עקרונית אפשר לפעול ללא שיתוף פעולה של אברהם ויצחק.
בהנחה ומרחשת (בהסכמתם המשותפת של אברהם, יצחק ויעקב) תחליט להגיש תביעה נגזרת נגד רות וצביקה.
רשם האגודות השיתופיות הוציא צו לפירוקה של האגודה השיתופית “מושב יששכר” שבמחוז הדרום. לאחר מתן הצו עיכב הרשם את ביצועו לבקשת אחדים מחברי האגודה. דוד הוא חבר האגודה השיתופית, ולדעתו הוא נפגע מן ההחלטה לעכב את הפירוק.
חברי האגודה השיתופית “עמק השלווה” קיבלו ייעוץ כלכלי, ולפיו כדאי להם להתאגד כחברה ולהנות מרווחים גבוהים יותר. חלק מן החברים רוצים לפנות לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לפירוקה של האגודה.
העמותה “טובים השניים” היא עמותה רשומה. לרשם העמותות הוגש תצהיר של חלק מחברי הוועד, המעוניינים לפרק מרצון את העמותה, שהם בדקו את מצב עסקי העמותה ונוכחו לדעת שהיא תוכל לפרוע את חובותיה במלואם בתוך שנה מתחילת הפירוק. לחברי העמותה ניתנה הודעה מראש של 30 יום, ולפיה תתקיים אסיפה כללית ובה יוצע להחליט על פירוקה מרצון של העמותה.
בבעלותה של חברת פירות בע”מ פרדס בישראל. לימים נקלעה החברה לקשיים ונטלה הלוואה מבנק החקלאות בע”מ. כערובה להחזר החוב נערך בין החברה לבנק הסכם שעבוד על הפרדס.
ב-1.1.2015 נרשמה “חופים” כחברה לתועלת הציבור ותוך שנה גייסה מיליוני שקלים מתורמים. ב-1.2.2016 חילקה החברה רווחים לבעלי מניותיה ועקב כך החליט רשם ההקדשות למנות חוקר לענייני החברה. ב-1.5.2016 המליץ החוקר על פירוקה של החברה.
בידי חברת א.א.א.א. אחזקות בע”מ מוחזקים כמלאי עסקי הן 30 כלי רכב הן 2 מטעי תפוחים. בשל קשיים בתזרימי המזומנים נטלה החברה הלוואה מבנק השקעות בע”מ. כערובה להחזר החוב נערך בין החברה לבנק הסכם שעבוד צף על הנכסים דלעיל. הסכם זה לא נרשם במרשם המקרקעין. לחברה מונה מפרק זמני בצו בית המשפט.
בשנת 2014 נכרת הסכם בין האגודה השיתופית שניהלה את אליצור חיפה לבין בית”ר חיפה, ולפיו התחייבה אליצור לשלם לבית”ר סך של 2 מיליון ש”ח בתשלומים שנתיים, במשך 4 שנים. התשלום נעשה באופן שאליצור המחתה על דרך השעבוד לבית”ר את זכותה לקבל כספים המגיעים לה מההתאחדות לכדורגל בישראל. לאחר שנה ניתן צו לפירוק אליצור, והמפרק הודיע לבית”ר כי המחאת הזכות הנ”ל בטלה.
האסיפה הכללית של חברה עסקית קיבלה החלטה כדין על שינוי הון המניות הרשום בתקנונה, ולא ציינה בהחלטתה מתי ייכנס שינוי התקנון לתוקף.
חברת “כלבו” נקלעה לחדלות פירעון. בית המשפט דן בבקשת הפירוק נגדה ונתן צו פירוק. במועד מתן צו הפירוק היו לחברה כמה שעבודים וכמה נושים.
איזה משפט אינו נכון?
מהו המשפט הנכון בנוגע לסמכותו של רשם החברות?
ביום 1.6.2014 נשלחה לרשם החברות פנייה שהסבה את תשומת לב הרשם לקיומה של חברה בשם “הגזענים בע”מ”. ביום 15.6.2014 פנה רשם החברות לחברה במכתב, ובו ציין כי מדובר בשם הפוגע בתקנת הציבור או ברגשותיו. משכך דרש ממנה רשם החברות לשנות את שמה. החברה לא הגיבה למכתבו של רשם החברות. ביום 15.11.2014 הורה רשם החברות על שינוי שמה של החברה ל”א.ב.ג בע”מ” ושלח לחברה תעודת שינוי שם.
חברה בע”מ נטלה הלוואה מבנק, ושעבדה בשעבוד צף את כלל נכסיה, לרבות שטח מקרקעין בחיפה שבבעלותה, כבטוחה להחזר ההלוואה לבנק. בשלב מאוחר יותר נטלה החברה הלוואה נוספת מהבנק לטובת רכישת שטח מקרקעין נוסף בעיר ירושלים, ושעבדה במשכנתא את המקרקעין בירושלים כבטוחה להחזר הלוואה זו.
היכן יש לרשום את השעבודים האמורים לעיל על מנת שיהיה להם תוקף בעתיד כלפי כל הנושים וכלפי המפרק, מעבר לרישום בפנקס השעבודים של החברה?
חברת הספנות שטים ונהנים מבקשת לשעבד בשעבוד תקף כלפי מפרק וכלפי נושי החברה מגרש שבבעלותה, אונייה שבבעלותה ומכונית שבבעלותה המוחזקת בידי נושה שלה.
לדוד מכולת שהיא עסק עצמאי שאינו מאוגד. במכולת מלאי של מצרכי מזון. דוד ביקש הלוואה מבנק הזהב, והבנק דרש שהמלאי ישועבד לטובתו בשעבוד צף לצורך הבטחת החזר החוב.
איזה מהשפטים הבאים הוא המדויק ביותר בנוגע לכלל שיקול הדעת העסקי?
דוד כיהן כדירקטור חיצוני בתאגיד אחר כהגדרתו בסעיף 240 (ב) לחוק החברות התשנ״ט-1999 שהוא חברת יעד במיזוג החברות.
חברת ציפורה בע״מ התאגדה ביום 1.1.2000 . בעקבות מצבה הכלכלי הרעוע נבחנה האפשרות למזוגה עם חברת משה בע״מ שהתאגדה ביום 1.1.2002. החברות הן חברות פרטיות . הצעת המיזוג הועברה לאישור האסיפה הכללית של חברת ציפורה בע״מ.
חברת שרה בע״מ היא חברה שאחריות בעלי המניות בה היא מוגבלת. החברה התאגדה ביום 1.1.2017. בדעת בעלי המניות בחברה לשנות את תקנון החברה כך שהיא תהפוך להיות חברה שאחריות בעלי המניות בה היא בלתי מוגבלת.
אברהם הוא נושא משרה בחברת יצחק בע״מ. בשל פעילותו במסגרת חברה זו נפתחה כלפיו חקירה פלילית בעבירה שאינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית. לשם כך שכר אברהם את שירותיו של עו״ד נחמני. לאחר סיום החקירה נסגר התיק בלא כתב אישום, אך הוטל עליו כופר לתשלום. אברהם מבקש מן החברה שיפוי על הוצאותיו (שכר טרחת עורך דין בסכום סביר ותשלום הכופר).
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן צו פירוק לעמותה להגנה על צמחי הבר. חיים, פעיל חברתי למען צמחי הבר בישראל, שלא היה צד להליך ולטענתו נפגע מהצו, מעוניין לערער על הצו.
חברה מסוימת, העוסקת בייצוא סחורות, ניהלה משא ומתן עם מספנה במטרה לרכוש ספינת תובלה לסחורותיה. במהלך המשא ומתן הוחלט בדירקטוריון להפסיק את המשא ומתן ולהעביר סחורות באמצעות חברת ספנות שונות, כי כך יותר כלכלי. אחד הדירקטורים הציעה למספנה למכור לו באופן אישי את הספינה לצורך חברה אחרת שבבעלותו.
בחברה שעוסקת בייבוא ביגוד עולה הצעה בדירקטוריון, ולפיה החברה תפתח קו ייבוא של משקפי שמש יוקרתיים שתואם את קהל היעד של החברה. עלות ההשקעה הכספית הכרוכה בפיתוח כאמור היא משמעותית מאוד. לאחר שמוצגת לדירקטוריון החברה אך ורק מצגת מרשימה שבה מופיעה הערכה כללית בלבד בדבר כדאיות העסקה, מחליט דירקטוריון החברה לאשר את העסקה באופן מידי וללא בדיקה נוספת. לימים התברר כי ההשקעה הסבה לחברה נזקים כספיים משמעותיים וכי ההשקעה הכספית ירדה לטמיון.
שמעון, בעל מניות בחברת “סיטי”, סבור שדירקטוריון החברה “סיטי” התרשל משמעותית בתפקידו שעה שאישר עסקה לרכישת קרקע חקלאית במחיר מופקע מתוך הנחה כי זו תופשר לבנייה בעתיד הקרוב. הדירקטוריון לא בדק היטב את מצבה התכנוני של הקרקע, ולימים זו לא אושרה לבנייה ונותרה קרקע חקלאית בשווי מזערי. בכך נגרם לחברה נזק כספי ניכר. שמעון סבור שיש לתבוע את דירקטוריון החברה, והוא פונה לחברה בבקשה להגשת תביעה נגזרת נגד דירקטוריון החברה, אך זו משיבה בשלילה. שמעון מחליט להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תביעה נגזרת. בתחילתו של ההליך המשפטי מתברר כי בשל מצוקה כלכלית שאליה נקלע שמעון, הוא נאלץ למכור את מניותיו כמה ימים לפני שהוגשה לבית המשפט הבקשה לאישור תביעה נגזרת.
שמעון משמש דירקטור בחברה פרטית. שמעון זומן לישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה קבלת החלטה ביחס למכר של אחד מנכסי החברה. בזימון לישיבת הדירקטוריון צוין כי זו תתקיים בתאריך 4.2.2020 בשעה 16:00. ביום 1.2.2020 התברר לשמעון כי נפלה טעות בזימון וכי הישיבה תתקיים ביום 3.2.2020 בשעה 16:00. שמעון כעס מאוד, ואולם הגיע לישיבה שהתקיימה ביום 3.2.2020 והתלונן על הפגם בזימון. במסגרת ישיבה זו התקבלה החלטה בנוגע לאחד מנכסי החברה על ידי דירקטוריון החברה. שמעון חפץ בביטול ההחלטה.
לאחר קיום דיון ובחינה סבירה אישרו כל חברי הדירקטוריון בחברת “בטה” עסקה שעל פיה נכנסה החברה לתחום פעילות חדש. בעת אישור העסקה פעלו חברי הדירקטוריון בתום לב וסברו כי מדובר בעסקה ראויה שתיטיב עם החברה. לימים התברר כי הכניסה לאותו תחום פעילות חדש לא הוכיחה את עצמה וכי לחברה נגרמו נזקים כספיים משמעותיים. לדירקטורים ניתנו כתבי פטור ושיפוי (שעוגנו בתקנון החברה) עם כניסתם לתפקיד. הדירקטורים חפצים לברר אילו הגנות יחולו עליהם בנסיבות העניין במקרה שבו ייתבעו על ידי החברה.
דירקטוריון חברה ציבורית החליט לבצע חלוקה שלא מתוך רווחיה של החברה ללא אישור בית המשפט. אחת מבעלי המניות מבקשת להגיש בשם החברה תביעה נגזרת נגד חברי הדירקטוריון. חברי הדירקטוריון טוענים שפעלו בתום לב, באחריות, לאחר קבלת מידע מקיף ושקילת כל החלופות, וכן קיבלו את ההחלטה כשטובת החברה, והיא בלבד, לנגד עיניהם.
ביום 1.1.2020 ניתן כנגד חברת המגן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בב”ש, לתשלום סך של 100,000 ₪ ליחזקאל, עובד החברה. יחזקאל קיבל מהחברה רק 40,000 ₪, וזאת בחלוף חודשים ממועד מתן פסק הדין. יחזקאל מעוניין להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החברה.
ביום 1.7.2020 מונה מוחמד להיות דירקטור בחברת המגן בע”מ. ביום 10.7.2020 ניתן צו כנגד החברה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. מוחמד טוען כי עובר למינויו עיין בחוות דעת כלכלית שהזמין בדבר מצבה הפיננסי של החברה, כמו גם בדוחות האחרונים שלה, מהם עלה כי החברה אינה במצב של חדלות פירעון.
ביום 1.1.2020 ניתן צו המורה על פירוק חברת המגן בע”מ. ביום 1.7.2020, משנוכח בית המשפט לראות כי יש סיכוי לשיקומה של החברה וכי שיקום זה לא יפגע בנושיה, הורה בית המשפט על הפסקת צו הפירוק.
ביום 1.1.2020 כרתה חברת המגן בע”מ חוזה למתן אשראי עם בנק יהב, לפיו יעמיד בנק יהב לטובת החברה מסגרת אשראי של 2,500,000 ₪ עד ליום 1.3.2020. ביום 1.2.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים כנגד חברת המגן, בנק יהב ביקש לבטל את החוזה, משהפרה חברת המגן את חובותיה על פי החוזה. הנאמן מעוניין להגיש בקשה לקיום החוזה.
ביום 1.1.2020 נוסדה חברת הדייגים לממכר מוצרי מזון מן הים. מיד עם היוסדה כרתה החברה חוזה לאספקת מוצרי דייג, עם בני הדייג בשווי מאות אלפי שקלים לתשלום ביום 1.5.2020. ביום 1.3.2020 החליט בני הדייג להגיש לבית המשפט בקשה לפתיחה בהליכי חדל”פ כנגד החברה, היות ושמע כי נקלעה לקשיים תזרימיים קשים.
כנגד חברת “המשפץ” בע”מ ניתן פסק דין של בית משפט השלום בהרצליה, לפיו על החברה לשלם ליוסף, נושה של החברה, סך של 40,000 ₪ בגין חובותיה לו. החברה שילמה ליוסף סך של 10,000 ₪ בלבד. בנוסף, אדהם ועימאד, נושים אחרים של החברה, מסרו לה דרישה לתשלום חוב בסך 55,000 ₪ בגין חובה להם, שאינו במחלוקת, וכבר עברו 30 ימים מעת שנמסרה דרישת החוב כאמור, והחוב טרם שולם על ידי החברה. כעת, מבקש יוסף להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדל”פ כנגד החברה.
בחברת “בטה” אישרו חברי הדירקטוריון פה אחד, לאחר קיומו של דיון ובחינה סבירה, עסקה שבמסגרתה נכנסה החברה לתחום פעילות חדש. 6 מתוך 7 חברי הדירקטוריון פעלו בתום לב, וסברו במועד אישור העסקה כי מדובר בעסקה ראויה וכזו שתיטיב עם החברה. רמי, חבר הדירקטוריון השביעי, פעל מתוך אינטרס אישי, אחרי שהובטח לו על ידי צד ג’ כי אם יפעל לטובת אישור העסקה, אזי יזכה להטבה כספית אישית לאחר אישורה. 6 חברי הדירקטוריון האחרים לא ידעו ולא יכלו לדעת בזמן אמת על סיכום זה. לימים התברר כי הכניסה לאותו תחום פעילות חדש לא הוכיחה את עצמה וכי לחברה נגרמו נזקים כספיים משמעותיים. לדירקטורים ניתנו כתבי פטור ושיפוי (שעוגנו בתקנון החברה) עם כניסתם לתפקיד. הדירקטורים חפצים לברר אילו הגנות יחולו עליהם בנסיבות העניין אם ייתבעו על ידי החברה.
מר עזרא מחזיק ב- 26% ממניותיה של חברת משקפי שמש מצליחה אשר נסחרת בבורסה בתל אביב. אין בחברה בעלי מניות נוספים המחזיקים ב-20% או יותר ממניות החברה. החברה שוקלת להעסיק את אסי, בנו של מר עזרא, אשר סיים את לימודי המשפטים והוסמך כדין, כאחד מעורכי הדין במחלקה המשפטית של החברה.
אייל, בעל מניות בחברה ציבורית המחזיק ב- 6% מהון מניותיה, מבקש לעיין במסמכים של החברה הנוגעים להחלטה על סדר יומה של האסיפה הכללית.
חברה פרטית שהתאגדה ביום 1.6.1999 מבקשת לשנות את הונה הרשום.
כיצד תוכל לעשות זאת?
יורם מחזיק בקומץ של מניות בחברה ציבורית (להלן: “החברה האם”) שמחזיקה ב-%80 ממניותיה של חברה פרטית (להלן: “החברה הבת”), וזו האחרונה מחזיקה ב-%50 ממניותיה של חברה פרטית נוספת (להלן: “החברה הנכדה”). יורם אינו בטוח כי בוצעה פעולה שלא כדין בחברה הנכדה. לפיכך, טרם שיגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת, הוא מעוניין להגיש בקשה לגילוי מסמכים כדי לברר אם קיימת בנסיבות העניין עילה להגשת תביעה נגזרת.
בעלי המניות בחברה סברו שענייניה מתנהלים באופן שמקפח את זכויותיהם, ופנו לבית המשפט בבקשה שייתן להם סעד.
“איגודים בע”מ” היא חברה המאוגדת כחברה פרטית, שאיננה חברת איגרות חוב. מה אינו נכון?
תקנון החברה הפרטית “אבוגדו בע”מ” שהתאגדה בשנת 2019 כולל הוראה אשר מגבילה את אפשרות שינוי התקנון כדלקמן: “החברה רשאית לשנות תקנון זה, או כל הוראה מהוראותיו, בהחלטה שהתקבלה ברוב של מחזיקי 70% מהון המניות באסיפה כללית של בעלי המניות”. עומר מעוניין לכנס אסיפה כללית מיוחדת שעל סדר יומה שינוי הוראה זו. מהו הרוב הדרוש לשינוי ההוראה האמורה בתקנון?
חברה ציבורית מעוניינת לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה. מה הדין?
בחברה ציבורית עומד על הפרק אישור שכרו של המנכ”ל. מה הדין?
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי
