התשובה הנכונה היא ג' . הועדה הבוחנת קיבלה בשלב ההשגות גם את חלופה א' כנכונה מבחינה פרוצדוראלית לירון רשאית להגיש את הבקשה לפתוח בהליך לצורך קבלת צו ההגנה עבור נועם בבית המשפט לענייני משפחה. שימו לב- היא אינה רשאית לפתוח הליך בבית משפט לנוער עם הגשת בקשה לצו הגנה כיוון שסמכותו של בית משפט לנוער לעניין הזה לפי סעיף 3א היא סמכות נגררת להליך שכבר מתנהל בבית המשפט לנוער. על מנת לקבל צו הגנה מבית המשפט לנוער, צריך שהתקיים בבית המשפט לנוער הליך בעניינו של הקטין, קבלת צו הגנה במקרה הזה היא סמכות נגררת, כיוון שבית המשפט לנוער מטפל בעניינו של הקטין ו"על הדרך" נותן בעניינו צו הגנה. מאחר ובנתוני השאלה לא מופיע כי התנהל בעבר הליך בעניינו של נועם, התשובה הנכונה ביותר היא תשובה א'. ס' 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה - הגדרות א. .בחוק זה – "בית משפט" – בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון; "בן משפחה" – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה: סעיף 1בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית; ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה - בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו סעיף 3.לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו- 1966 ,רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם ...." ס' 4 לחוק בית המשפט לענייני משפחה - הוראות נוספות בעניין סמכות סעיף 4 . (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 . סעיף ב (בוטל) סעיף ג מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 ,יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה.
התשובה הנכונה היא ד' . הועדה הבוחנת קיבלה בשלב ההשגות גם את חלופה ג' כנכונה באשר לחקירת עדים, על אף שזו טרם הוסדרה במפורש בהוראת דין על ידי המחוקק, לא מעט פסיקה קבעה את החובה לבצע תיעוד מסודר בכתב של חקירת עדים, אשר ישקפו רישומים מדויקים ונאותים של ממצאי עובדה בהליך הפלילי, זאת משיקולי הבטחת מנהל תקין ומשיקולי הגינות ההליך הפלילי (ראו למשל: ע"פ 9799591 מדינת ישראל נגד זגורי). הינה כי כן, על פי הוראות הפסיקה וכן על פי הפרקטיקה הקיימת במשטרה, אין ולא קיים דבר כזה במהלך חקירות במשטרה, חקירות מתנהלות רק בעל פה ועל פי הזיכרון בלבד. סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). חקירת עדים ע"י קצין משטרה וכו' סעיף 2(1)קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, או כל קצין אחר או סוג אחר של קצינים המורשים בכתב, בדרך כלל או במיוחד, על ידי שר המשפטים, לערוך חקירות על ביצוע עבירות, רשאי לחקור בעל -פה כל אדם המכיר, לפי הסברה, את עובדותיה ונסיבותיה של כל עבירה, שעליה חוקר אותו קצין משטרה או אותו קצין מורשה אחר כנ"ל ורשאי הוא לרשום בכתב כל הודעה, שמוסרה אדם הנחקר כך. סעיף(2)אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. יישום: תיעוד חקירת עד ע"י קצין משטרה קצין משטרה רשאי לחקור בע"פ ורשאי הוא לרשום בכתב כל הודעה, שמוסר אדם. אין כל חובה לתעד את תשובותיו של משה בתשאול המשטרתי שנערך לו וזאת לפי הפקודה. בעוד שבפרקטיקה המקובלת ועפ"י הפסיקה לא חוקרים עדים בע"פ ועפ"י הזיכרון לכן חלופה ג' התקבלה גם היא כחלופה נכונה.
הועדה הבוחנת כיוונה לחלופה ג'. במסגרת ההשגות התקבלה גם חלופה א' כחלופה נכונה הוועדה הבוחנת הועדה הבוחנת התייחסה לפיצוי לפי הסעיפים מטה- סעיף 38 לחסד"פ (אכיפה מעצרים) ו- 80 לחוק העונשין. סעיפים 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 ;סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 . ס' 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים) - פיצוי בשל מעצר. סעיף 38(א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. ס' 80 לחוק העונשין - הוצאות ההגנה מאוצר המדינה בית המשפט יהיה רשאי לצוות על תשלום פייצויים לנאשם על מעצרו/ מאסרו בהתקיים כל התנאים: הנאשם זוכה או שהאישום בוטל בהסכמת הצדדים, המשפט נפתח שלא על דרך קובלנה )הגשת כ"א(, לא היה יסוד לאשמה או שיש נסיבות אחרות המצדיקות את פיצוי הנאשם. יישום: בענייננו הנאשם היה עצור ושוחרר כי לא היה יסוד למעצר, לאחר מכן הוגש כנגדו כתב אישום, מה שמעיד שכן היה יסוד למעצרו, כתב האישום זיכה את הנאשם מחמת הספק, לכאורה אם הזיכוי הוא מחמת הספק אין הנאשם זכאי לפיצויים מכיוון שלפי לשון החוק יש צורך בכך שלא היה יסוד לאשמה )בענייננו, מחמת הספק( מאחר והפסיקה הרחיבה את היריעה, התקבלה גם חלופה א: ע"פ 4466/98 ראמי דאבש נ' מד"י- הזכות של הנאשם שיצא זכאי לקבל מן המדינה לפי סעיף 80 לחוק העונשין פיצוי כוללת זיכוי מחמת הספק. ע"פ 5097/10 גל )אשר( בוגנים נ' מד"י- הזכות לפיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין במקרה שהוגש כתב אישום או לפי סעיף 38 לחסד"פ במקרה שמדובר במעצר שלאחריו לא הוגש כתב אישום, אינה מונעת מנאשם שזוכה זיכוי מוחלט או זיכוי מחמת הספק לתבוע את נזקיו גם מכוח העילות הנזיקיות הכלליות.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיפים 21 ,22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) בשלב העתירות - גם חלופה א' הוכרה גם כתשובה נכונה . חלופה א' גם היא נכונה- כי במקרה בו שוהה אדם במאסר לאחר שנשפט, ושב לעשות עבירה, אין בית המשפט יכול להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני, זאת מאחר ויש גזר דין בענייננו המורה על המאסר מאחורי סורג ובריח. מעצר לאחר הגשת כתב אישום סעיף 21(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה : סעיף(1)בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה: סעיף(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי - מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת; סעיף(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה; ס' 22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים - החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני: ככלל, יכול בית המשפט להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני כחלופה למעצר מאחורי סורג ובריח, אם מצא שמתקיימים התנאים למעצר וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. ראיות לכאורה, עילת מעצר ושלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של ערובה. (הפקדת כסף) לכלל זה ישנו חריג- הקובע כי בעבירות המנויות בסעיף 21(א)(1)(ג), בענייננו עבירת הרצח, יכול בית המשפט להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו. יישום: סעיף 22ב(ב) לעיל מונה רשימה של עבירת מיוחדות שבגינן בית המשפט לא יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני. בינהן – עבירות המקימות חזקת מסוכנות, עבירות הקשורות בארגוני פשיעה, שהייה בלתי חוקית בישראל. חלופה ב' היא הנכונה כיוון בנסיבות שבהן כתב האישום מייחס לאיציק עבירת רצח (המנויה בסעיף 21(א)(1)(ג)(1) עבירה שדינה מאסר עולם) בית המשפט אינו רשאי להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני. חריג- אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי בנסיבות המקרה ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני. לסיכום: הנאשם עומד בתנאים למעצר באיזוק אלקטרוני, מאחר ומדובר בעבירת רצח, בית המשפט צריך ליתן טעמים מיוחדים.
התשובה הנכונה היא ד' .. סעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. . קבילות פסק דין. (א) 42א. הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט . אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה . מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי. . יישום: קבילות פסק דין פלילי - ניתן להשתמש בממצאים ובמסקנות פס"ד פלילי מרשיע כראיה לכאורה לאמור בהם בהתקיים מספר תנאים: .שימוש בממצאים של הכרעת הדין (ולא גזר הדין), פסק הדין שניתן – מרשיע וחלוט.. בנוסף:. .א. .השימוש בהם נעשה במשפט אזרחי . ב .המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי (או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק).. משפטה של תמי הוא פלילי(ואינו אזרחי – שהרי מוגש כתב אישום). לכן הכרעת הדין של עמי אינה עשויה לשמש .ראיה למעורבותה של תמי בפריצה וההתפרצות וגניבת הממתקים מביתה של הקשישה.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 31 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 . משפט חוזר (א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:.. (2) הוצגו עובדות או ראיות , העשויות , לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; ... (ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. יישום: ניתן להגיש בקשה למשפט חוזר כאשר מתקיימים 3 תנאים מצטברים : משפט פלילי + פס"ד חלוט + מרשיע. בעניינו – מתקיים. הזכאים להגיש בקשה לקיום משפט חוזר: (א) הנידון (ב) היועמ"ש (ג) מת הנידון -בן זוג/ צאצאים/ הורים / אחים . לכן אחותו של שלום יכולה להגיש הבקשה.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 29 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 . הגדרות (סעיף 29) .בסימן זה –.... "תעודה ציבורית" - תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים: (א) מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל; (ב)משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן מוסדות); (ג) עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן - פקיד); "מדפיס רשמי" – (א) לגבי ישראל - המדפיס הממשלתי או מי שהוכח כי הוא מורשה רשמית להדפיס את התעודה הנדונה או תעודות מן הסוג הנדון; (ב) לגבי שטח ארץ שמחוץ לישראל - כל מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ או מורשה כאמור בפסקה (א). יישום: תעודה ציבורית = תעודה המעידה על מעשה חקיקה/שיפוט/ביצוע או תעודה שהינה חלק מרשומותיו הרשמיות של: • מדינת ישראל או מדינה זרה. • משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או מדינה זרה. • עובד המדינה או עובד מדינה זרה. לכן, פסק דין של מעשה שיפוט שנעשתה ע"י מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ או מורשה- מהווה תעודה ציבורית. בענייננו, פס"ד שניתן כדין (ע"י המדפיס המורשה-ביהמ"ש)בשוויץ, מהווה תעודה ציבורית.
התשובה הנכונה היא ג' סעיפים 70 ,70א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. ס' 70 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)- איסור פרסומים סעיף 70. (ד1) (1) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; סעיף (2) על אף הוראות פסקה (1) לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: סעיף (א) בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין; ס' 70א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)- בקשה בעניין פרסום שם חשוד סעיף 70א. (א)בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1) (2) (בסימן זה- בקשה בעניין פרסום שם חשוד ) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין , ותידון לפני דן יחיד : סעיף (1) בקשה לפי סעיף 70 (ה) - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה או להתיר פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1()2( )בסימן זה – בקשה בעניין פרסום שם חשוד( תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד: )1 )בקשה לפי סעיף 70(ה( – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת; )2 )בקשה לפי סעיף 70(ד1()2()א( או )ה1 – )לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד. יישום: אין לפרסם שמו של חשוד עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או עד סיומו של הדיון הראשון בהתקיים בפני שופט – לפי המוקדם מביניהם. הסמכות לדון בבקשה לאיסור/התרת פרסום שמו של חשוד תוגש לבית משפט השלום, שידון בה בדן יחיד. אם החשוד מוחזק במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט השלום המוסמך לדון במעצרו. אם החשוד אינו עצור – תוגש הבקשה לבית משפט השלום שבאזור השיפוט שלו, מצוי מקום מגוריו. בעניינו, ינון אינו עצור, לכן בקשתו תוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו, והבקשה תידון בפני דן יחיד.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש) ,התשל"א- 1971 . תעודת עובד הציבור סעיף 23 . .בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות - בידי האחראי על היחידה שבה עבד. יישום: תעודת עובד ציבור תעודת עובד ציבור היא תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי. במידה והיא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום/ המעשה/ קיבל את הידיעה שנרשמה- יוכל ביהמ"ש לקבלה כראיה לאמיתות תוכנה. חלופה א- תעודת זהות נחשבת לתעודה ציבורית. חלופה ג- גיליון מרשם פלילי יהווה ראיה לכאורה במשפט, לעניין זה, רשומה שנערכה בידי רשות חוקרת או תביעה פלילית אינה תיחשב לרשומה מוסדית. חלופה ד- דוח של פקח חניה ישמש ככתב אישום (ראיה לכאורה לאמיתות התוכן)במקרה שאדם מבקש להישפט, ניתן יהיה לחקור את פקח החניה.
התשובה הנכונה היא א' סעיף 37כו לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים סעיף 37כו. (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי סעיף 66ו לחוק תבוצע באמצעות אתר האינטרנט. (ב)בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום. (ג) מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה: (א) בירור לשם התקשרות עסקית; (ב)בירור מטעמים אישיים; (ג) אחר. יישום: בנסיבות השאלה כדי שדינה תקבל מידע לגבי שירה ממרשם החייבים המשתמטים, עליה להגישה באתר האינטרנט בלבד, לפי סעיף 37כו (א)
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה; סעיף 16 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984. ס' 15 לחוק יסוד: השפיטה - בית המשפט העליון סעיף 15 (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ... סעיף (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול; ס' 16 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק - הגשת עיקרי טיעון סעיף 16 (א) כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית המשפט בשלושה עותקים עבור בית המשפט וימציא, בו ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת. יישום: עיקרי טיעון טרם דיון בבג" ץ הדיון יתנהל בפני בג" ץ משמדובר ברצונה של הרשות למתן צו שיורה לשר הפנים (ממלא תפקיד ציבורי)לאפשר העלאת תשלום הארנונה בעיר. הגשת עיקרי טיעון בדיון בפני בג"ץ יוגשו ב-3 עותקים לביהמ"ש. באותו היום, ימציא בעל הדין עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 13 לחוק יסוד: נשיא המדינה. חסינות במילוי התפקיד סעיף 13(א) לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה. (ב) נשיא המדינה אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא המדינה. (ג)חסינותו של נשיא המדינה לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות נשיא המדינה. יישום: לנשיא המדינה חסינות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידו ואינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא המדינה. חסינותו בעניינים אלו תעמוד לו גם לאחר שיחדל מלהיות נשיא המדינה.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 . זכות התערבות בהליכים סעיף 30(א)ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו. יישום: מירי מגישה נגד מעסיקה תביעה כיוון שפיטר אותה בשל מגדרה. בכל נושא הקשור לפיטורים / אי קבלה לעבודה בשל מגדר/ גזע/ צבע או מין, מתקיים עניין ציבורי. לכן, ליועמ"ש ישנה זכות התערבות בהליך שכזה שיש בו עניין ציבורי, והוא רשאי להתייצב להשמיע עמדתו, לפי ראות עיניו.
התשובה הנכונה היא א' . סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ;סעיף 16 לחוק המקרקעין. ס' 24 לחוק בית הדין לעבודה - סמכות בית-דין אזורי סעיף 24 . (א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון – (א)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו; (1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 29 ,31 ,62 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)בקשר לסכסוך עבודה ; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; ס' 16 לחוק המקרקעין - תביעה למסירת מקרקעין סעיף 16 .בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין. ס' 17 לחוק המקרקעין - תביעה למניעת הפרעה סעיף 17 .המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת. יישום: סכסוך עבודה שעילתו מקרקעין לפי סעיף 24(א)(1ג) מנתוני השאלה ניתן להבין כי מגוריה של אילנית בביתו של דורון )המעסיק שלה(, היו מכוח הסכם העבודה בין הצדדים. במצב בו דורון מעוניין להשיב לידיו את ביתו שבבעלותו, ובשל העובדה שמדובר במגורים שניתנו מכוח יחסי עבודה, על דורון להגיש תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה. כלשון הסעיף - לביה"ד לעבודה סמכות לדון בתובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה שעילתה: .מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין, עפ"י דרישת בעל המקרקעין/הזכאי להחזיק בהם. .הימנעות מהפרעה וסילוק ההפרעה מהמקרקעין, עפ"י דרישת המחזיק בהם.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 1 לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017. סוגי החלטות א. .לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: סעיף 5 החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת; יישום: החלטות בעניין עדים בביה"ד לעבודה ככלל: החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה- לא תינתן בהן רשות ערעור במהלך ההליך, והערעור עליהן יישמע רק בתום ההליך, עם הערעור על כל פסק הדין. החריג: החלטות אשר תינתן בהן רשות ערעור במסגרת ההליך, וטרם פסה"ד: א. .דחיית בקשה לזמן עד. ב .דחיית בקשה להגיש ראיה . ג .בקשה לעדות מוקדמת.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 20 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 . איסור קבלת שכר סעיף 20. סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים. יישום: עו"ד כספי מונה על ידי בית המשפט משכך איננו יכול לקבל מליאור (הנאשמת) את מגן ההוקרה. כיוון שאסור לסנגור שמונה ע"י ביהמ"ש לקבל כסף, מתנה או טובת הנאה מהנאשם/אדם אחר. במידה וקיבל, עבר עבירה פלילית שדינה מאסר 3 חודשים.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 52 לחוק העמותות, התש"ם-1980 . ערעור היועץ המשפטי לממשלה, הרשם, העמותה וכל מי שהיה צד להליכים בבית המשפט המחוזי ונפגע על ידי צו פירוק או על ידי סירוב לתיתו, רשאים לערער לבית המשפט העליון; נפגע אדם שלא היה צד להליכים אלה, רשאי הוא לערער אם קיבל רשות לכך מנשיא בית המשפט המחוזי . יישום: הרשאים להגיש ערעור על החלטה ליתן צו פירוק/ סירוב לתת צו פירוק: א..יועמ"ש ב. .הרשם ג. .העמותה ד..כל מי שהוא צד להליך בביהמ"ש המחוזי בעניינו, אמנם חיים אינו צד להליך, אך עדיין נפגע מההחלטה. משכך, בהתאם לסיפא של סע' 52 ,יוכל חיים לערער על הצו ברשות נשיא ביהמ"ש המחוזי.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 5 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015 . תשובה לתלונה סעיף 5(א)הנילון יגיש את תשובתו לפניית הקובל לפי סעיף 4 ,בתוך שלושים ימים מיום המצאתה או בתוך תקופה ארוכה יותר שהורה הקובל או הסכים לה לפי בקשת הנילון. סעיף ב משעברה התקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הקובל להגיש קובלנה אף אם לא השיב הנילון. יישום: טל (הנילון) חייב להגיש תשובתו לפניית הקובל תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו/שנקבע כי עליו להשיב. לא עשה כן, רשאי הקובל להגיש קובלנה ולהמשיך בהליך המשמעתי. בהתאם לפסיקה: על"ע 04/2443 הוועד המחוזי נ' בלום ו-על"ע 86/19 פלוני נ' הוועד המחוזי – אי הגשת תגובה מצד הנילון נחשבת לעבירת משמעת.
התשובה הנכונה היא ג' . סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 . ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים סעיף 71 .על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים. יישום: פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערעור בזכות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בדן יחיד, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. הרשאים לערער: סעיף 1.נאשם. סעיף 2.קובל. סעיף 3.ועדת האתיקה הארצית (גם אם לא הייתה קובלת). סעיף 4.היועמ"ש (גם אם לא היה קובל). שימו לב – העובדה שעו"ד אמיר זוכה, מעידה על כך שמדובר בפסק דין ואין להתבלבל מכך שרשום שבית הדין המשמעתי הארצי ישב בשבתו כבערעור, השאלה מנסה לבלבל.
התשובה הנכונה היא ב' סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 התביעה בקובלנה סעיף 71 .הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11 ,בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה. יישום: קובלנה פרטית הינה אישום פלילי, בו אדם פרטי מאשים אדם פרטי אחר, בשונה מכתב אישום רגיל שבו המדינה היא המאשימה. כאשר מוגשת קובלנה פרטית, בית המשפט מעביר העתק ממנה לפרקליט המחוז, על מנת שיודיע תוך כ15 ימים אם פרקליטות המדינה היא זו שתנהל את התביעה. אם הפרקליט מודיע על קבלת הקובלנה לניהול של הפרקליטות – הקובלנה תהפוך לכתב אישום. אם הפרקליט אינו מודיע דבר – הקובל ימשיך בניהול הקובלנה.
התשובה הנכונה היא ב' סעיף 139 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 . הפרוטוקול – ראיה לכאורה סעיף 139.פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור. יישום: בערכאה הדיונית :הפרוטוקול יהווה ראיה לכאורה למהלך המשפט. בערכאת הערעור: כדי לסתור את תוכנו של הפרוטוקול, נדרשת רשות ביהמ"ש. אם לא ניתנה הרשות - יהווה הכתוב בו ראיה לכאורה.
התשובה הנכונה היא ג' . סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 . סדרי דין באין הוראות סעיף 3 .בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק. יישום: סדר הדין הפלילי יהא בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, אלא אם קיימת הוראה מכח חוק אחר לאותו עניין. במקרה שבו אין הוראה בחיקוק ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק. הרציונל הוא שההליך הפלילי נועד לתת לנאשם את מלוא ההגנה למניעת עיוות דין. חלופה ד' אינה נכונה- לפי סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה, החלטה של בית משפט בדרגה גבוהה יותר תנחה בית משפט בדרגה נמוכה, והחלטה של בית המשפט העליון מחייבת. בנתוני החלופה כתוב "בתי משפט גבוהים" , ובעניינו הדיון בבית משפט השלום. אין הכרח שמדובר בעליון ולכן אין חובה על בית המשפט כך לעניין הזה.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 . חידוש הליכים סעיף 232 .עוכבו הליכים לפי סעיף 231 רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד. יישום: לאחר שעוכבו הליכים, רשאי היועמ"ש, תוך מתן הודעה בכתב לבית המשפ לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם: בעבירת פשע – 5 שנים בעבירת עוון – שנה. בחטא – לא ניתן לחדש הליכים. העבירה שביצע מקסים היא עבירה מסוג חטא (חודשיים מאסר)- ולכן היועמ"ש אינו רשאי לחדש את ההליכים בתיק בעניינו. שימו לב – לא ניתן לחדש הליכים שעוכבו בפעם השנייה. (חידוש הליכים – פעם אחת ודי !).
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 26 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 . חקירה בעל-פה סעיף 26(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. סעיף (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה. יישום: אם הנתבע ביקש לחקור נגדית את המומחה – בית המשפט חייב להסכים לבקשתו. אין שיקול דעת לבית המשפט לעניין זה. בית המשפט רשאי להטיל על המבקש את הוצאות החקירה אם נתברר שהבקשה הייתה לשם קינטור או קלות דעת
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 . תצהיר שבכתב כראיה בדין סעיף 15(א) מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על -ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן . סעיף(ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על-ידי אחד מאלה: סעיף 1 שופט; סעיף 2 דיין בבית דין דתי; סעיף 3 היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם; סעיף 4 עורך-דין; סעיף 5 ראש רשות מקומית; סעיף 6 אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 5 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 החריג לאיסור להעיד בני משפחה (בני זוג, הורים וילדים) האחד לחובת המשנהו, אינו מתקיים כאשר בן המשפחה, ילד/ בן הזוג הוא זה שהגיש את התלונה. ברגע שבן המשפחה מגיש את התלונה הוא מכשיר את עצמו להעיד, ולכן הוא חייב להעיד. יישום: אם בן משפחה הגיש תלונה נגד בן משפחתו, מותר להעיד אותו נגד בן משפחתו במשפט הפלילי שנפתח נגדו. בנתוני השאלה שמואל הגיש תלונה על אביו - ולכן הוא רשאי להעיד נגד אביו, על אף הכלל שילד אינו רשאי להעיד נגד הורהו. כמו כן, אינו חל האיסור אינו חל בעבירות של חבלת גוף וחבלה חמורה, בין אם העבירות בוצעו בתוך המשפחה ובין אם בוצעו מחוץ למשפחה. כלומר, אלימות כלפי כל אדם.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנית. סעיף 80 .תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב. טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, אף אם איננה עולה על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע. גם אם נתקלתם בשאלה זו בבחינות הלשכה ואין לכם מושג מהי התשובה, ניתן לענות על פי השכל הישר, לכל אחד ניתנת האפשרות להוכיח את טענותיו בכל האמצעים. זו המטרה שלשמה יש בית משפט, כמובן שהכל כפוף לדיני הראיות. הוכחות טענה בנוגע לחוזה תביעה הנוגעת להתחייבות/חוזה, והיא מעל 10 לירות, שעל פי הנוהג יש לעשותה בכתב, תוכח ע"י: -מסמך בכתב טענה נגד מסמך בכתב בנוגע לאמור בו, תוכח ע"י: (אמצעים חלופיים) -מסמך בכתב. -הודאה של הנתבע. -פנקס של הנתבע.
התשובה הנכונה היא ד' . ס' 54א לפקודת הראיות (נוסח משולב); ס' 296 לחוק העונשין הכרעה על-פי עדות יחידה במשפט פלילי סעיף 54א. (א) בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע ; לענין זה, "עד מדינה" - שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. סעיף(ב) הרשיע בית משפט במשפט על עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 , על פי עדות יחידה של הנפגע, יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. סעיף (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 . ס' 296 לחוק העונשין - ראיות סעיף 296 .במשפט על עבירה לפי סימן זה רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה. יישום: נזכור את החריג ! בעבירות של שוחד (כמו בשאלה) ובעבירות של הימורים/משחקים אסורים והגרלות - אין צורך בתוספת ראייתית. השאלה מנסה לבלבל עם עם עדות שותף, שבה יש צורך בחיזוק אך כאן חל החריג שלעיל.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 . מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי סעיף 70(א)(1)רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור; סעיף (2)רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1) ,אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב; סעיף 3 צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו; סעיף (4)בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43) ,התשע"ד- שנת 2014 ,לא יקראו את המילים "הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור" שבפסקה מס' (1) יישום: רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, שגובהו עולה על 2,000 ₪ לתקופה של עד 7 ימים. וזאת, אם שוכנע כי צו המאסר מוצדק בהתחשב בפגיעה בחייב ולא קיימים הליכים אחרים שפוגעים בחייב פחות אשר יש בהם כדי להביא לתשלום החוב. בנתוני השאלה מדובר בחייב מזונות של ביטוח לאומי, וכדי שהרשם יתן צו מאסר נגדו נבחן אם מתקיים התנאים: 1 .גובה החוב שלו מעל 2,000 ש"ח- בנתוני השאלה החוב הוא 50,000 .₪ .הזוכה ביקש את הצו לחייב יש יכולת לשלם והוא משתמט- "הובא בצו הבאה בפני הרשם והוא הגיע למסקנה שהוא משתמט מתשלום החוב" בענינינו הרשם רשאי לתת כנגד החייב צו מאסר. לתקופה שלא תעלה על 7 ימים משום שמדובר בחייב מזונות של ביטוח לאומי.
התשובה הנכונה היא ד' . תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תש ע"ט-2018 . צו עיקול זמני סעיף 103(א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. יישום: נזכור – ניתן להטיל צו עיקול זמני בסוגי התביעות הבאות בלבד: א. תביעה לסכום כסף (במצב זה יכול בית המשפט לעקל כל נכס). ב. תביעה לדבר שבעין (בתביעה זו יכול בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע בלבד). בשאלה מבקש משה להטיל עיקול על כלל נכסי הנתבע. מאחר ומדובר ובתביעה לדבר שבעין – רכב, ניתן להטיל עיקול רק על הנכס הנתבע – הרכב.
התשובה הנכונה היא א'. ס' 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) - הסמכות סעיף 51(א) בית משפט שלום ידון באלה: סעיף (2)תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; סעיף (3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; ס' 7 לתקנות סדר הדין האזרחי - סמכות מקומית מקום שיפוט סעיף 7(א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. ע"א 29/58 לוי נ' עקריש-פיצול אוטומטי כאשר נתבעים סעד כספי וסעד שאינו כספי וכל אחד מהסעדים האמורים הוא בסמכות בית משפט אחר, יש לפצל את הסעדים ולהגיש תביעות נפרדות. יישום: סמכות עניינית ומקומית מנתוני השאלה מיכל רוצה להגיש כנגד משה תביעות להלן: תביעה לסעד הצהרתי המצהיר כי הסכם המכר ביניהם בטל. סמכות עניינית - סעד הצהרתי שלא ניתן לכמתו ולבית המשפט המחוזי- יש סמכות שיורית לדון בתביעה הקשורה לתוקפו של הסכם מכר במקרקעין , על כל נגזרותיו- ביטול, אכיפה, סעד הצהרתי, צו מניעה. סמכות מקומית- תובענה במקרקעין תוגש לביהמ"ש שבמחוז שיפוטו הם נמצאים. לאור נתוני השאלה המקרקעין מצויים בתל אביב. לכן הסמכות תהיה לבית משפט המחוזי בתל אביב. פיצוי בסך 500,000 בשל אותה הפרה סמכות עניינית - לשים לב שזו תביעה כספית! ואין זה משנה שהפיצוי הוא לאור ההפרה של הסכם המכר. כשרוצים כסף , מתייחסים לסכום הנתבע וכך נקבעת הסמכות העניינית. במקרה דנן הסמכות היא לבית משפט השלום. סמכות מקומית- הולכים לפי מגורי הנתבע, ולכן הסמכות תהיה לבית משפט השלום בחיפה. לשים לב- יש פיצול אוטומטי לפי פס"ד עקריש ואין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים. **חלופה ג' אינה נכונה- נועדה לבלבל עם שני סעדים במקרקעין שכל סעד בסמכותו של בית משפט אחר, וחלה "הלכת התפל אחר העיקר". לא כך בעניינו.
התשובה הנכונה היא א' . סעיפים 40 ,51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 ; תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 ; ע"א 58/29 נסים לוי נ' עמרם עקריש. ס' 40 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) - הסמכות סעיף 40 .בית משפט מחוזי ידון באלה: סעיף (1)כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ה; ואולם – (א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את ס' 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) - הסמכות סעיף 51(א) בית משפט שלום ידון באלה: סעיף (3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; ס' 7 לתקנות סדר הדין האזרחי - סמכות מקומית מקום שיפוט סעיף 7.(א)תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם. ע"א 29/58 לוי נ' עקריש-פיצול אוטומטי כאשר נתבעים סעד כספי וסעד שאינו כספי וכל אחד מהסעדים האמורים הוא בסמכות בית משפט אחר, יש לפצל את הסעדים ולהגיש תביעות נפרדות. יישום: התביעה הראשונה לפירוק שיתוף: סמכות עניינית - לבית ממשפט השלום סמכות ייחודית לפי סעיף 51(א)(3) ) סמכות מקומית- היכן שמצויים המקרקעין- ירושלים. לפי תקנה 7(א) לתקסד"א התביעה השניה לפיצוי כספי בסך 3.7 מיליון: סמכות עניינית - מחוזי מתוקף סמכותו השיורית כיוון שסמכותו של השלום היא עד 2.5 מיליון ₪. סמכות מקומית- מחוזי תל אביב. הולכים לפי הנתבע, והנתבע צביקה גר בהרצליה שמצויה במחוז תל אביב.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. הסמכות סעיף 51(א) בית משפט שלום ידון באלה: סעיף (4)תביעה -שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי; חשוב לזכור כי בפינוי מושכר לא ניתן להגיש תביעה שנכגד, השאלה עוסקת בסוגיה של סילוק יד. יישום: תביעה שכנגד בבית משפט שלום ככלל לביהמ"ש השלום הסמכות לדון בתביעות אזרחיות עד לסכום של 2.5 מיליון ₪. עם זאת, תביעה שכנגד החורגת מסכום זה, יכול שתוגש אף היא לבית משפט השלום אם מתקיים אחד התנאים להלן: סעיף 1.נושא התביעה והתביעה שכנגד הוא אחד. או סעיף 2.התביעות נובעות מאותן נסיבות. מאחר ולימור תובעת את משה בשל אותן נסיבות, לבית משפט השלום הסמכות לדון בכך.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 52, 37 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 . ס' 52 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) - ערעור סעיף 52 (א) פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי. סעיף 37 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) - ההרכב סעיף 37( א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: סעיף 1 . משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; סעיף (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום סעיף (3)כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. סעיף (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: סעיף (ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995 ; סעיף(ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3); יישום: ערעור בענייני משפחה בית המשפט לענייני משפחה הוא במעמד של בית משפט שלום ולכן ערכאת הערעור על החלטותיו היא בית המשפט המחוזי (סעיף 51(א)(5)לחוק בתי המשפט). מבחינת המותבים- הכלל: ערעור על פסק דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעה שסכומה או ששווי נושאה, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים יידון בדן יחיד בפני בית המשפט המחוזי. החריג: בתביעה בענייני משפחה, גם ערעור ששוויו מתחת ל300,000 ש"ח - יידון בשלושה.
התשובה הנכונה היא א' . סעיף 37 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. ההרכב סעיף 37(א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: סעיף (1)משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; סעיף (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום; סעיף(3)כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. סעיף(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: סעיף (9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן: סעיף (א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ; יישום: ערעור בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף מחיקת כתב התביעה = פסק דין הכלל: ערעור על פסק דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעה שסכומה או ששווי נושאה, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים יידון בדן יחיד בפני בית המשפט המחוזי. החריג: בתביעה לפיצוי בשל נזק גוף, גם ערעור ששוויו מתחת 300,000 ש"ח - יידון בשלושה. סיטואציה שבה פסקי דין קטנים מגיעים מהשלום ישנם 2 תנאים מצטברים: תנאי א'- אם הגשתי תביעה בשלום על סך 2 מיליון ₪ ונפסק לי 100,000 ,₪ אני לא בודק לפי מה שנפסק אלא לפי סכום התביעה המקורי שהגשתי. תנאי ב'- ממ"נ לא מתעסקים עם משפחה מ- משפחה מ- מקרקעין נ- נזקי גוף בשלושת המקרים הללו המותב יהיה 3
התשובה הנכונה היא ב'. סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס -2000 והתוספת הראשונה לחוק; סעיף 2 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א- 2000 . ס' 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים - סמכות בית המשפט סעיף 5 .בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה – סעיף (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית); סעיף(2)ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי); סעיף(3)תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית); סעיף (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק. התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים: (תיקון מס' 15)תשס"ה-2005 סעיף 5 .מכרזים – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ,ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין. ס' 2 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין) - מקום שיפוט סעיף 2(א) עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין. יישום: עתירה נגד החלטה של רשות תוגש באמצעות עתירה מנהלית. ענבל עותרת נגד ההחלטה של הרשות לבטל המכרז. ערעור על החלטה של ועדת המכרזים ערעור על החלטה של ועדת המכרזים (כמצוין בתוספת הראשונה) המבטלת את המכרז ומשנה את השימוש במגרש לצורך אחסון מכולות של הרשות יוגש בדמות עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש שבאזור שיפוטו מצויים המקרקעין, הלוא הוא בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע.
התשובה הנכונה היא ד' . סעיף 1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו- 1996. חיפוש חיצוני הינו: • בחינת גוף עירום, כולל צילומו. • נטילת טביעה של כל חלק מהגוף. • נטילת חומר מתחת לציפורניים. • גזירת ציפורניים. • נטילת חומר מהנחיריים. • לקיחת שיער . • לקיחת חומר מעל הגוף . • בדיקה על העור . • דגימת שתן/רוק/אוויר בנשיפה. • נטילה של דגימת תאי לחי. חיפוש פנימי הינו: • בדיקת דם. • הדמיית פנים הגוף . • שיקוף רנטגן. • בדיקה גניקולוגית. • נטילה של דגימת דם מזערית. יישום: חיפוש בפי הטבעת אינו נכנס בהגדרת אף אחת מן החלופות א'-ג'.
התשובה הנכונה היא א' . סעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996 . משך העיכוב סעיף 73(א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב. (ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו. יישום: מנתוני השאלה יש יסוד סביר לחשד שסימונה עברה לבדה עבירת גניבה, ולכן אין לעכב מעבר לזמן סביר הדרוש לביצוע הבירור כאמור, ובכל מקרה לא ליותר מ-3 שעות. חלופות ב' וג' אינן נכונות - אין להתבלבל עם סיטואציה שישנם מספר מעורבים שאז הקצין רשאי להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על 3 שעות. חלופה ד' אינה נכונה- אם יש חשד לביצוע עבירה או שאותו אדם עלול לסכן את שלומו של אדם או הציבור או בטחון המדינה, רשאי השוטר לדרוש מהחשוד לתלוות אליו לתחנה וזאת אם הזיהוי היה בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור אותו במקום. במקרה דנן אין זה רלוונטי כיוון שמשך העיכוב (3 שעות) חלף. לכן על השוטר אזולאי לשחררה.
התשובה הנכונה היא ב' . סעיף 155 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 . פסק דין של נאשם שהודה סעיף 155(א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם – סעיף (1)נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו; סעיף(2)בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים. סעיף(ב) לענין סעיף זה, גזירת דין - לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. הכלל הוא שכאשר מדובר בנאשמים בכתב אישום אחד – אין לגזור את דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של הנאשמים שלא הודו. החריגים: דינו של נאשם שהודה ייגזר מיד (לפני סיום משפטם של הנאשמים שלא הודו): סעיף 1 .בנסיבות מיוחדות. סעיף 2 .אם נקרא לעדות במשפט של נאשם אחר. יישום: שמעון ולוי הועמדו לדין בבית המשפט במחוזי בירושלים - בגין ביצוע בצוותא של עבירת גרימת חבלה חמורה. אמנם לא נתון אם מדובר בהעמדה לדין של שניהם בכתב אישום אחד או לא, אך אין זה משנה לאור הנתון ששמעון הורשע בעבירה המיוחסת לו על בסיס הודייתו בכתב אישום מתוקן בעניינו. שכן מנתון זה עולה כי דינו נגזר על סמך כתב אישום אחר ונפרד מלוי (הוגש כתב אישום מתוקן בעניינו של שמעון בלבד), ולא במסגרת אותו כתב אישום. מכאן, ניתן היה לגזור את דינו אפילו שמשפטו של לוי המשיך והתנהל.
התשובה הנכונה היא א' . סעיף 208א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. ביטול דחיית הערעור סעיף 208א. (א) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי -התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. (ב) בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.
