התשובה הנכונה היא ד'. סעיפים 27 ,34ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ס' 27 לחוק העונשין - עונש מיוחד על נסיון סעיף 27. הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על ניסיון לעבור אותה. ס' 34ד לחוק העונשין - תחולת דין העבירה סעיף 34ד. מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה. יישום- ככלל- העונש בגין ניסיון יהא אותו העונש החל על הביצוע העיקרי של העבירה. בביצוע עבירה רגילה- כהל מקום שבו כתוב בחוק שהעונש הוא "עונש חובה"- משמע אין דין מקל. לדוגמא יוסי מבצע עבירה של סמים, ובחוק לצד העבירה כתוב "העונש הוא 10 שנים ועונש זה בלבד" מדובר בעונש חובה. כאשר בית המשפט יגיע לשלב גזירת עונשו של יוסי, הוא לא יגזור עליו "עד 10 שנים" אלא – 10 שנים. אין דין מקל. בניסיון- אין עונש חובה. בעניינו, על דוד ניתן יהיה להטיל "עד שנתיים מאסר", וזאת כי הוא ניסה לעבור את אותה עבירה. במידה ודוד היה מורשע בעבירה המוגמרת ולא בניסיון לבצע אותה, העונש היה שנתיים. ולא "עד שנתיים".
התשובה הנכונה היא ד'. סעיף 14 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל סעיף 14. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר. (ב)..... יישום- בנתוני השאלה מדובר בעבירה שבוצעה נגד מאירה, אזרחית ישראל, ולכן הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 14. בסעיף 14(א) ניתן לראות כי מדובר בעבירות נגד חיי אזרח ישראל או תושב ישראל כאשר הפגיעה בו היא בגופו, בריאותו או חירותו. העבירה שביצע אברם כנגד מאירה היא עבירה של גניבה, עבירת רכוש "נטל ממנה את ארנקה". ולכן, אנו כלל לא נכנסים לתחולה של הסעיף, ודיני העונשין של ישראל לא חלים במקרה דנן. חלופה ב' אינה נכונה- אין זה משנה מה העונש באשר לביצוע העבירה כיוון שכלל לא נכנסנו לתחולת הסעיף באשר לסוג העבירה המדוברת. אם לדוגמא העבירה שבוצעה נגד מאירה הייתה עבירה של חבלה (פגיעה בגופה) אזי חלופה זו הייתה יכולה להיות נכונה. חלופה ג' אינה נכונה- החלופה זו ניסו לבלבל עם סעיף 15(א) בעבירות בידי אזרח ישראלי או תושב. ששם אם הוא הוסגר מישראל למדינה אחרת ונתן שם את הדין לא יחולו עוד דיני העונשין של ישראל על אותה עבירה. לשים לב- יש נטייה לבלבל בין הסעיפים 14 ו- 13 שכן חשוב לשים לב בנתוני השאלה באיזו עבירה מדובר וכנגד מי. בסעיף 13- מדובר בעבירות נגד המדינה או העם היהודי (פגיעה בחו"ל ביהודי בשל היותו כזה, ממקום של גזענות), בסעיף 13 עבירת הרכוש כן רלוונטית.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 22 ,23 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ס' 22 לחוק העונשין - אחריות קפידה והיקפה סעיף 22. (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" - לרבות בהלכה פסוקה. (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה. (ג) לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. ס' 23 לחוק העונשין - היקף אחריותו הפלילית של תאגיד סעיף 23. (א) תאגיד יישא באחריות פלילית – סעיף (1) לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד; סעיף (2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. (ב) בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו. יישום- הנתון החשוב והמנחה בשאלה זו הוא מעמדו של שלומי בחברה. צויין בקייס כי שלומי הוא עובד זוטר, ולא ניתן לראות במעשיו את מעשיה של החברה. לעניין עבירת האחריות קפידה- סעיף 23(א) לא מציין מעמד מיוחד לאותו אדם (עובד החברה) המבצע עבירה של אחריות קפידה. ולכן זה יכול להיות כל עובד המבצע את העבירה. כדי שהתאגיד יישא באחריות פלילית על עבירה שביצע העובד בתאגיד אין הכרח שהוא יהיה בתפקיד בכיר כדי שיראו את מעשיו כמעשי החברה.
התשובה הנכונה היא ד'.. סעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; .סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.. ס' 24 לחוק העונשין - סיווג עבירות . סעיף 24. אלה סוגי העבירות לפי חומרתן: . סעיף (1) "פשע" - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים; . סעיף (2) "עוון" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש . שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא . קנס שלא נקבע לו סכום; .סעיף (3)..... .ס' 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] - התיישנות עבירות . סעיף 9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום . ביצועה – . סעיף (1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים; . סעיף (1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים; .סעיף(2) בפשע אחר – עשר שנים; . סעיף (3) בעוון – חמש שנים ; . סעיף (4) בחטא – שנה אחת. . סעיף (ג) (1) בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה . חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא . תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, .לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת): . סעיף(א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים; . סעיף (ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים; .סעיף (ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים; . יישום-. ראשית נעשה ציר לאור התאריכים שבקייס. .ב 1/1/2009- העבירה בוצעה. ב1/6/2014- הוגשה תלונה .ב1/6/2015- חקירה הסתימה .ב 12/2019- רוצים להעמיד לדין .בחישוב התקופות- מיום ביצוע העבירות ועד להעמדה לדין חלפו 10.11 שנים.. וכדי לדעת אם העבירות שבנתוני השאלה התיישנו מיום ביצוען, נבחן על עבירה בפני עצמה. . באשר לעבירה מסוג קבלת דבר במרמה התיישנה- בתאריך 1/1/09 בוצעה העבירה, ובתאריך 1/6/14 . הוגשה תלונה, בתקופה זו חלפו מעל 5 שנים. בענייננו מדובר בעבירה מסוג עוון שלה תקופת התיישנות. של 5 שנים. לאור האמור, ביום הגשת התלונה העבירה התיישנה. . באשר לעבירת הזיוף בנסיבות מחמירות- המקסימום הוא 13 שנים. לכן עבירה זו לא התיישנה, וניתן. להעמיד לדין. .לאור ההסדר המיוחד בסעיף 9(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] - התיישנות עבירות - יש .תוספות לתקופת ההתיישנות בהליכי חקירה.. בעבר- בהליכי חקירה תקופת ההתיישנות הייתה מתאפסת, זה לא היה טוב כיוון שעל פניו הליכי .חקירה היו יכולים להמשך לנצח.. לכן תיקנו את החקיקה- כך שתהיה למשטרה שחוקרת מגבלה על זמני החקירה, ולכל סוג של עבירה. נקבעה תוספת של זמן כך שאם הגיעו למקסימום העבירה תתיישן.. לשים לב- החקיקה מאפשרת תוספות נוספות באישור בעלי תפקידים, אך בנתוני השאלה דבר זה לא. צוין. לכן החלופה הנכונה היא ד'.
התשובה הנכונה היא ב'. .סעיפים 1 ,12 ,19 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967. . יישום:. חיים חתם חוזה עם ספק רכיבים אלקטרוניים. וכדי להבטיח החזר לחיובים שלו הוא נתן לספק. כתב ערבות + שעבד נכס מקרקעין שרשום על שמו.. מי חתמה על כתב הערבות? אשתו של חיים, שלומית.. מה זה בעצם כתב הערבות? לפי סעיף 1(א) לחוק הערבות, ערבות היא התחייבות של אדם לקיים .חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי. כלומר, שלומית מתחייבת שאם חיים בעלה לא יעמוד .בחיוביו כלפי הספק, הספק יוכל לבוא לשלומית על מנת שהיא תקיים את החיובים שבעלה חיים .היה צריך למלא כלפיו.. בטקסט השאלה צוין שבכתב הערבות עליו חתמה שלומית צוין מפורשות כי היא תחול רק על. חיובים עתידיים, קצובים או בלתי קצובים. לפי סעיף 1(ב) לחוק הערבות, הערבות יכולה להיות. על סכום עתידי, קצוב או בלתי קצוב, כמו בענייננו. .שימו לב, לפי סעיף 12 לחוק הערבות, אם החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של החייב,. בענייננו נכס המקרקעין של חיים, יעבור השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא ערבות להבטחת. זכותו לחזור על החייב. כלומר אם שלומית, אשתו של חיים , מקיימת את התחייבותה לפי כתב. הערבות ונותנת לספק את הכסף שחייב לו חיים. השעבוד, כלומר נכס המקרקעין, יעבור אליה על .מנת שהיא תוכל להיפרע. . בטקסט השאלה צוין שבכתב הערבות היה כתוב כי השעבוד האמור לא יעבור לזכות שלומית גם. אם תיאלץ למלא ערבותה. אך החוק פי סעיף 12 מעניק לך זכות לכך, ואין זה משנה אם כתוב. במפורש בכתב הערבות שהיא לא יכולה לעשות זאת. יש לה זכות.. הסוגייה הנשאלה היא האם כתב הערבות בטל או תקף? .בסעיף 19 לחוק הערבות ישנה הבחנה בין "ערב יחיד", ל"ערב מוגן". אמנם בחלופות ג' + ד' צוינו .מונחים אלה כדי להפנותכם לסעיף 19, אך סעיף זה איננו רלוונטי לענייננו, כיון שכדי לבחון אם .מדובר בערב יחיד או מוגן ישנו תנאי סף (תנאי מקדים) לתחולה של פרק ב' לחוק הערבות, והוא- .שמדובר בנושה המוגדר לפי סעיף 19 כ"מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו .עיסוקו העיקרי" לדוגמא בנק. בענייננו הנושה הוא ספק לרכיבים אלקטרוניים. .החלופה הנכונה היא ב'- וזאת לפי סעיפים 1 ו- 12 לחוק הערבות. כתב הערבות בתוקף, אף אם .הוא חל על חיובים עתידיים ועל חיובים בלתי קצובים וגם אם נקבע בו כי שעבוד נכס המקרקעין .לא יעבור לזכות שלומית אם תיאלץ למלא ערבותה.
התשובה הנכונה היא ג' .סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; . רע"א 444/87 אבו סרחאן מקאבל מונהר אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל. . יישום: .משה עבר תאונת דרכים ומת. ומי היו עדים לתאונה? אמא של משה וחברו הקרוב אהרון. .כתוצאה מהאירוע הם סובלים מנזק נפשי. .השאלה היא האם הם יכולים לתבוע פיצוים על נזקיהם? .ראשית, ניתן לראות שמדובר במקרה של תאונת דרכים וזאת לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד. . אך בענייננו מתעסקים בנושא הפיצוי בגין נזק נפשי. ולא נשאלת השאלה האם מדובר בתאונת. דרכים או לאו. . והתשובה לשאלה, האם אימו של משה וחברו הקרוב רשאים לתבוע פיצויים בגין נזק נפשי, .מצויה בפסיקה. הפסיקה אליה כיונה הועדה הבוחנת היא רע"א 444/87 שנקראת הלכת אלסוחה- .לפי הלכת אלסוחה- .נפגעי עבירת המתה זכאים לפיצוי בהתקיים התנאים הבאים (נבחן זכאותם של האם ואהרון):. זהות התובע • .כתנאי לקבלת הפיצוי על התובע להיות קרוב משפחה של הנפגע. • .בתחילה נקבע כי הפיצוי יינתן רק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אולם הפסיקה. הרחיבה וכללה גם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה, אם היו יחסי קרבה מיוחדים. בינם לבין הנפגע. התרשמות ישירה מהאירוע המזיק • .בפסיקה נקבע כי יכול שהקרוב היה נוכח בזירת האירוע ויכול שנעדר מזירת האירוע. .לדוגמה: הורה המקבל שיחת טלפון שבה מודיעים לו כי בנו נהרג. .מידת הקרבה של הניזוק בזמן ובמקום לאירוע המזיק • .הוכר גם נזק שהתהווה בחלוף זמן מזירת האירוע או כתוצאה מתמשכת לתוצאות .התאונה. .עוצמת הנזק • .בית המשפט הכיר בנזק נפשי משמעותי, נכות נפשית בשיעור משמעותי שהיא לצמיתות. • .חשוב לציין כי בימ"ש מחוזי הכיר גם בנזק גופני שנגרם לבן משפחה של הרוג בתאונת. דרכים, כאשר בנו של ההרוג לקה במחלת הסכרת. .בענייננו, התנאי המכריע הוא זהות התובע. אמא של משה היא בת משפחה, אולם אהרון אינו בן . משפחה, לכן האם זכאית לתבוע את נזקיה ממבטחת האופנוע, ואילו אהרן אינו זכאי לתבוע כלל.
התשובה הנכונה היא א' .סעיף 7, 7ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"א-1975;. סעיפים 2, 78 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). . יישום: .יהורם נהרג בתאונת דרכים, ליהורם לא היה ביטוח. והשאיר אחריו משפחה: אבא חורג, אשתו .ושני ילדיו. עוד צוין בטקסט השאלה כי בצוואה שעשה ציווה חמישית לחברו הטוב. .הסוגייה הנשאלת היא האם משפחתו וחברו זכאים לפיצויים עקב מותו של יהורם?. כאשר אנו רואים שמדובר במוות כתוצאה מתאונת דרכים, נבדוק את הזכאות לפיצויים מחוק. הפלת"ד. . לפי סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד, ניתן לראות כי ישנה הגבלה לעניין זכאות נפגעים בקבלת פיצויים וכי . ישנם נפגעים אשר אינם זכאים לקבל פיצוי. כגון נפגע אשר נהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח. .בהנחה שיהורם היה חי, הוא לא היה זכאי לקבל פיצוי עקב אותה תאונת דרכים. . אך בענייננו יהורם נפטר, לכן בדיקת זכאותם של התלויים מעוגנת בסעיף 7ב לחוק הפלת"ד, ניתן . לראות כי סעיף זה הוא סייג לעניין הזכאות שכן אם מדובר בתלויים, הם יוכלו לקבל פיצויים מן .הקרן (מקרנית) עקב אותה תאונת דרכים גם אם הנפגע נהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח.. לאחר שהבנו שאכן ישנה זכאות לתלויים, נשאל את עצמנו מי הם "תלויים" אשר זכאים לקבל את . הפיצוי. האם אב חורג, וחבר טוב נכללים לעניין הזה? התשובה היא בסעיף 78 לפקודת הנזיקין, שם .נראה שתלויים יהיו בן זוג, ההורה (כולל אב חורג לפי סעיף 2 לפקודה) וילדו של הנפטר. מכאן, חבר .טוב איננו בגדר תלוי הזכאי לפיצויים.. מדוע בדקנו את הזכאות מפקודת הנזקין? שימו לב שלפי סעיף 4(א) לחוק הפלת"ד ישנה תחולה .להוראות מסוימות מפקודת הנזיקין כגון ההוראות בעניין תביעת העיזבון ותביעת תלויים.. לאור האמור לעיל, החלופה הנכונה היא א' אביו החורג, אשתו וילדיו זכאים לתבוע פיצויים .מקרנית. חברו הטוב אינו זכאי כלל לתבוע פיצויים.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 81 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). סכומים שלא יחושבו סעיף 81. בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון – סעיף (1) סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח; סעיף(2) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת. יישום- פיצויים לפי הפקנ"ז לטובת האבל עפ"י פקודת הנזיקין גילה זכאית לפיצויים בגין גרימת מותו של בעלה, גיל, עקב רשלנותו של שמעון. אם כך, שמעון ישלם לה 300,000 ש"ח כפי שפסק ביהמ"ש בתביעת הפיצויים לפי הפקנ"ז שהגישה גילה. סכום הפיצויים בגין פוליסת הביטוח של גיל, והסכום שחייב לשלם לרגל האבל על המת (משכורת בגין תקופת האבל) לא יובאו בחשבון קביעת סכום הפיצויים לפי הפקנ"ז בגין הרשלנות.
התשובה הנכונה היא ב'. סעיף 49 ,50 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). ס' 49 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) - עיכוב נכס שלא כדין סעיף 49. עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד. ס' 50 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) - חובת ההוכחה סעיף 50. בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין – חובת ההוכחה על הנתבע שהמניעה היתה כדין. יישום: דני רכש מכונית שהייתה אמורה להימסר לידיו ביום 1/1. מסירת הרכב עוכבה בשבוע ובכך נגרם לדני נזק. לפי סעיף 49 לפקודה, מדובר בעיכוב שלא כדין. על מי חלה חובת ההוכחה? לפי סעיף 50, כאשר מדובר על עיכוב שלא כדין החברה היא זו שצריכה להוכיח שהעיכוב היה כדין.
התשובה הנכונה היא ב' סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה. כשירותם של השרים סעיף 6.(א) [.....] סעיף (ב) [.....] סעיף (ג) (1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. סעיף (2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1), אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון. סעיף (ד) [.....] סעיף (ה) [ .....] יישום: מינוי לשר, לאחר הרשעה בעבירה וריצוי מאסר ככלל: מי שהורשע בעבירה ונידון למאסר, וטרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לרצות מאסר/מיום מתן פסה"ד(לפי המאוחר)- לא יוכל להתמנות לשר. חריג- אם קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון- ניתן יהיה למנותו כשר. סייג- אם בית המשפט קבע בפסק הדין כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא יוכל לקבוע אחרת. ואותו מורשע לא יוכל להתמנות לשר טרם חלפו 7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום פסק הדין לפי המאוחר.
התשובה הנכונה היא ד'. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. התיישנות סעיף31.תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח; לעניין זה, "ביטוח חיים" – ביטוח שמקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו. יישום- התיישנות תביעה לתגמולי ביטוח תביעה לתגמולי ביטוח תתיישן תוך 3 שנים, מהיום בו ניתן היה להגיש את התביעה לפי תנאי חוזה הביטוח. בענייננו תביעתה של שרית תתיישן ביום 1.4.2022 לאור תנאי החוזה שכן עליה להמתין 90 ימים ממועד קרות האירוע בטרם תגיד את תביעה.
התשובה הנכונה היא ב'. .סעיף 47 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. . קיום במטבע ישראלי . סעיף 47. חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום . במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום. . יישום- . רוני לא יוכל לבטל את ההסכם, החוק נותן פתרון למצבים מסוג אלה, והוא לשלם במטבע הישראלי . לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 20 ,90א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. סדר עבודה: סעיף 1.נפרק כל עבירה שנקרית בדרכנו- נקבע לכל מילה מה המשמעות שלה. מה המעשה מה הנסיבה ואם יש תוצאה מה התוצאה. סעיף 2 . נקבע האם מדובר בעבירה התנהגותית או תוצאתית סעיף 3. נבדוק לעניין עבירת תוצאה אם כתוב לנו יסוד נפשי מסוג כוונה או שותק=פזיזות או מדבר שטויות נלך למילון= פזיזות. סעיף 4. לאחר מכן רק נקרא את הסוגייה- שימו לב ולא לשכוח את העבירות בתחפושת שלנו שהם מתיימרות להיות עבירות תוצאה אבל הם לא ! (זוכרים ? עבירת התנהגות עם פוטנציאל לתוצאה ועבירת התנהגות עם כוונה מיוחדת ). בשביל לבדוק האם ניתן להחיל מחשבה פלילית החוק מציג לנו את סעיף 20, לחוק העונשין, התשל"ז-1977: ס' 20 לחוק העונשין - מחשבה פלילית סעיף 20. (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה: סעיף (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות; סעיף (2) פזיזות שבאחת מאלה: סעיף (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען. (ב) לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן. (ג) לענין סעיף זה – סעיף (1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם; סעיף (2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. ס' 90א לחוק העונשין - פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה סעיף 90א. בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד–1994 (בפרק זה - חוק העונשין תיקון מס' 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח – סעיף (1) "זדון" או "מזיד" - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור בסעיף 20(א) רישה, ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות; סעיף (2) "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; סעיף (3) "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור בסעיף 20(א); סעיף (4) ה"יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור בסעיף 20(ג)(1); סעיף (5) "התרשלות" - יתפרש המונח כרשלנות כאמור בסעיף 21.
התשובה הנכונה היא ב'. סעיף 34א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עבירה שונה או נוספת סעיף 34א. (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה – סעיף (1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; סעיף (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי. סעיף (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 34א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 עבירה שונה או נוספת סעיף 34א. (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה – סעיף(1) יישאו בהאחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; סעיף (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי. סעיף (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו. יישום- האחריות פלילית של משדל הסעיף היחידי שמאפשר לנו לבצע את העבירה ביסוד נפשי מסוג רשלנות הוא כמובן 413ה3 ולכן זו התשובה
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. זכות הירושה של בן זוג סעיף 11 (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון – סעיף (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי; סעיף (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון; סעיף (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו. סעיף (ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו. יישום: זכות הירושה של קרובים שמעון הותיר בת זוג, והורה. בת הזוג- נוטל את המיטלטלין כולל מכונית הנוסעים השייכים למשק הבית המשותף, ונוטלת משאר העיזבון מחצית. ההורה- נוטל מהעיזבון מחצית.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958; דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור נ' עיריית פתח תקווה. הזמן להתיישנות סעיף 5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – סעיף (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים; סעיף(2) במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה. בפס"ד ארידור נקבע כי חוק ההתיישנות חל לגבי פיצויי הפקעה, כך שעקרונית חלה תקופת התיישנות בת 7 שנים. עוד נקבע כי, עילת תביעה בגין פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) נולדת, לכל המאוחר, במועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין. יישום- תביעת פיצויים בגין הפקעה נשים לב כי המדובר בסעד כספי לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין (ולא לדוגמא בחזקה/שימוש במקרקעין), לפי הפסיקה נקבע כי התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים.
התשובה הנכונה היא א' סעיפים 301 עד 303 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. יישום: דירקטוריון החברה החליט לבצע חלוקת דיבידנדים שלא מתוך הרווחים של החברה וללא אישור בית המשפט. לפי סעיף 301(ב) לחוק, חלוקה שלא לפי הוראות פרק זה בחוק נחשבת לחלוקה אסורה. לפי סעיף 302(א) לחוק, על החברה המבצעת חלוקה מיזמתה לעמוד במבחן הרווח, ושהחלוקה תהיה מתוך רווחיה. לפי סעיף 303 לחוק, בית המשפט רשאי, לבקשת החברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, לאחר ששוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון. בענייננו, החברה מבצעת חלוקה בניגוד להוראות הפרק שכן ביצעה חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח וזאת ללא אישור מביהמ"ש שיבחן וישוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון. לאור האמור, החלוקה היא אסורה וגם אם יוכיחו הדירקטורים את טענתם, לא יועיל להם הדבר.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965; בע"ם 4255/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי תאונות דרכים. בנם של אבי ושרה, יצחק, נהרג בתאונת דרכים בעת שאבי נהג ללא רישיון תקף וביטוח חובה. אבי ושרה תבעו את קרנית כיורשים של יצחק בנם. אך הם חששו שקרנית תתבע אותם חזרה תביעת שיבוב (לאור כך שאבי נהג ללא רישיון תקף וביטוח חובה), ואבי הסתלק מעיזבונו של יצחק. קרנית מעוניינת לבקש לתקן את צו הירושה. השאלה הנשאלת היא האם קרנית יכולה להגישה בקשה לתיקון צו ירושה? לפי סעיף 72(א) לחוק הירושה, נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו...... לפי בע"ם 4255/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי תאונות דרכים, בית המשפט קבע כי לפי סעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה), יכול "מעוניין בדבר" להגיש בקשה לביטול צו ירושה, וכי המשיבה (קרנית) נכללת בכך מתוקף תפקידה . בענייננו, קרנית (=מעוניין בדבר) לא ידעה שאבי הסתלק מעיזבונו של יצחק כדי להימנע מתביעת שיבוב, לפני מתן צו הירושה, ולכן קרנית יכולה להגיש בקשה לתיקון צו הירושה
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. המס על השבח סעיף 48א. (ב) (1) יחיד יהיה חייב במס על שבח ריאלי כאמור בסעיף 121 לפקודה, בשיעור של עד כ 25%; יישום- פריסת השבח הריאלי בגין מכירת נכס מקרקעין פריסת השבח הריאלי בגין מכירת נכס מקרקעין עומדת ליחיד, אך אינה אפשרית כאשר מדובר במכירת נכס מקרקעין ע"י חברה.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 254 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. יישום- לפי סעיף 254(א) לחוק, נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה – סעיף 1. יימנע מעשיית פעולה שיש בה משום ניגוד עניינים בין תפקידו בחברה, לבין תפקיד אחר שלו/ענייניו האישיים סעיף 2. יימנע מפעולות שיש בהן משום תחרות עם עסקי החברה סעיף 3.יגלה לחברה כל דבר שהובא לידיעתו מתוקף מעמדו בחברה סעיף 4. במסגרת חובת האמונים שחב נושא משרה לחברה, עליו להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו. בעניינינו- הדירקטור ניצל את ההזדמנות העסקית של חברת ייצוא הסחורות והמו"מ שניהלה במטרה לרכוש ספינת תובלה, והציע למספנה למכור לו באופן אישי את הספינה נשוא המו"מ, לצורך חברה אחרת שבבעלותו. משכך, הפר הדירקטור את חובת האמונים שלו כלפיי החברה.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 252, 253 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. ס' 252 לחוק החברות - חובת זהירות סעיף252. (א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעיף (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר. ס' 253 לחוק החברות - אמצעי זהירות ורמת מיומנות סעיף 253. נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור. יישום: חובת הזהירות של הדירקטוריון חברי הדירקטוריון הן נושאי משרה בחברה. משכך, חבים הם בחובת זהירות כלפי החברה ובכלל זה, עליהם לנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורם. בעניינינו- הוצגה לדירקטוריון הערכה כללית בלבד בדבר כדאיות העסקה ולא נעשתה בדיקה נוספת בעניין. משכך יש לראות בדירקטוריון ככזה שהפר את חובת הזהירות כלפי החברה.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 194 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. תנאים מוקדמים להגשת תביעה סעיף 194. (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה - תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. סעיף (ב) [...] סעיף (ג) [...] סעיף (ד) [...] יישום: הרשאים להגיש תביעה נגזרת בעל מניה ודירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת. מנתוני השאלה שמעון נאלץ למכור את כל מניותיו כמה ימים לפני הגשת הבקשה, בעת הגשת הבקשה איננו בעל מניות, לכן איננו רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת.
התשובה הנכונה היא ד'. סעיף 109 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. פגמים בכינוס הישיבה סעיף 109. (א) החלטה שהתקבלה בישיבת דירקטוריון שהתכנסה בלא שנתקיימו התנאים המוקדמים לכינוסה (להלן - פגם בכינוס) ניתנת לביטול לדרישת כל אחד מאלה: סעיף (1) דירקטור שנכח בישיבה, ובלבד שדרש להימנע מקבלת ההחלטה שלגביה נתקיים הפגם, בטרם נתקבלה; סעיף (2) דירקטור שהיה זכאי להיות מוזמן לישיבה אך לא נכח בה, וזאת בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההחלטה ולא יאוחר מישיבת הדירקטוריון הראשונה שתתקיים לאחר שנודע לו על ההחלטה; סעיף (3) היה הפגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס הישיבה או מועדה, לא יהיה רשאי דירקטור שהגיע לישיבה על אף הפגם האמור לדרוש את ביטולן של ההחלטות. סעיף (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בתוקפה של פעולה שנעשתה בעבור החברה ושהתקיימו בה הוראות סעיף 56(א) סיפה. יישום- אמנם נפל פגם בזימון לישיבה, אבל בכל זאת שמעון הגיע אליה ולכן לא יוכל לדרוש את ביטולן של ההחלטות שנתקבלו בישיבה.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 258 עד 260 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הדירקטוריון אישרו עסקה שבתום לב חשבו שהיא תעשה טוב לחברה. לאחר מכן יתברר שאותה עסקה גרמה לנזק כספי גדול לחברה. כאשר אותם דירקטורים נכנסו לתפקיד, החברה נתנה להם כתבי פטור ושיפוי לפי סעיף 258 לחוק החברות. מה זה פטור? מדובר בהסדר של החברה מול נושא משרה בחברה (מנכ"ל/ מנהל עסקים ראשי/ משנה למנכ"ל/ סמנכ"ל/ דיקרטור/ מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל) למתן פטור. את הפטור ניתן לתת אם נקבעה לכך הוראה בתקנון , לפטור מראש נושא משרה מאחריות אם הפר את חובת הזהירות כלפי החברה שנעשתה ברשלנות. בענייננו, לפי סעיף 259(א) נקבעה לכך הוראה מראש בתקנון, והדירקטוריון בנסיבות העניין יזכו לפטור לפי כתב הפטור. מה זה שיפוי? גם כאן מדובר בהסדר של החברה מול נושא המשרה, בענייננו הדירקטוריון, להחזר הוצאות. בסעיף 260 ישנם מקרים שבהם יהיה ניתן לשפות נושא משרה. חשוב להבין שגם כאן צריכה להיקבע הוראה בתקנון. בענייננו, נקבעה לכך הוראה בתקנון, וניתן יהיה לשפותם לפי סעיף 260(א)(1) בשל חבות כספית שהוטלה במסגרת פס"ד או הוצאות התדיינות עקב פעולה שעשו בהיותם נושאי משרה בחברה. בנסיבות העניין יש לדירקטוריון שתי הגנות שהם יכולים לזכות בהן, פטור ושיפוי.
התשובה הנכונה היא ד'. סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. הזכות לתבוע פירוק השיתוף סעיף37. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. סעיף (ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין. יישום- פירוק שיתוף במקרקעין ותניה מגבילה ככלל: ניתן לדרוש פירוק שיתוף בכל עת חריג: הסכימו הצדדים על תניה מגבילה/שוללת פירוק שיתוף לתקופה של עד 3 שנים- התניה תקפה ואין להתערב או לגעת בה כל זמן שלא חלפו 3 שנים. סייג: הסכימו הצדדים על תניה מגבילה/שוללת פירוק שיתוף לתקופה של מעל 3 שנים- רשאי ביהמ"ש לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם הדבר נראה לו צודק בנסיבות לאחר שעברו 3 שנים. ולכן בעניינינו- לירי יכולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה לפירוק שיתוף לאור התנהלותה של שירי.
התשובה הנכונה היא ג' סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט סעיף 53ב. (א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין: סעיף (1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; סעיף (2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין. סעיף (ב) לענין סעיף זה – "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו: "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה; "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית. יישום- עילת פסלות של שופט והחריגים לה הכלל: עו"ד לא יקבל על עצמו ייצוג בתיק במידה והשופט שנקבע לדון לא ישב בדין כי קמה עילת פסלות כדלקמן: סעיף 1. השופט הוא בן משפחה/קירבה ממשית של עורך הדין. סעיף 2. לשופט/לבן משפחתו מדרגה ראשונה יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בעורך הדין. חריגים: סעיף 1. ההליך קשור להליך קודם בו ייצג עורך הדין את אותו צד. סעיף 2. ביהמ"ש התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין . במקרים שבחריגים לעיל, יוכל עורך הדין לייצג על אך שקיימת עילת פסלות. בעניינינו- עו"ד ישראלי אכן עבר עבירה אתית כיוון שלבן משפחה מדרגה ראשונה לשופט יש עניין אישי ממשי עם העורך דין.
התשובה הנכונה היא ג' ס' 54, 56 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. ס' 54 לחוק החוזים (כללי) - ריבוי חייבים סעיף 54. שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד. ס' 56 לחוק החוזים (כללי) - נטל החיוב בין החייבים סעיף 56. (א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים. סעיף (ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם. סעיף (ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם. סעיף (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה. יישום- לאור האמור בסעיפים לעיל, שאול ודוד חייבים לשמואל ביחד ולחוד, ונושאים בנטל בינם לבין עצמם בחלקים שווים.
התשובה הנכונה היא ד'. סעיף 54 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). זכות אדם שלישי אינה הגנה סעיף 54. בתובענה שהוגשה על גזל, לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי. יישום: הזכות להחזיק במטפחת מיד היא של פועה. שפרה, כצד שלישי, לקחה את המטפחת מידי יוכבד על מנת להחזיקה לפועה. יוכבד הגישה את תביעתה בנזיקין נגד שפרה. שפרה לא תוכל להעלות לשם הגנתה את טענת זכותה של פועה על המטפחת כיון שהיא צד שלישי.
התשובה הנכונה היא ג' סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970; ע"א 158/77 חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק). הזכות לאכיפה סעיף 3. הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה: סעיף(1) החוזה אינו בר-ביצוע; סעיף (2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי; סעיף (3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל; סעיף (4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין. יישום- סעד אכיפת החוזה הכלל: סעד האכיפה הוא זכות של הנפגע ואין לביהמ"ש שיקול דעת במקרה של חוזה שלא קוים. חריג: מפר שהרים את נטל ההוכחה והוכיח כי המקרה הספציפי מונע אכיפה, יביא להפעלת שיקול דעת מצד ביהמ"ש ולהתערבותו. בפס"ד רבינאי הוחלט לאכוף את זיכרון הדברים ולראות בו הסכם מחייב, לאחר שביהמ"ש התרשם מכוונת הצדדים וקיומה של הסכמה בזיכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה שביניהם.
התשובה הנכונה היא ד'. סעיפים 54 עד 56 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. ס' 54 לחוק החוזים (חלק כללי) - ריבוי חייבים סעיף 54. שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד. ס' 55 לחוק החוזים (חלק כללי) - חיוב יחד ולחוד סעיף 55. (א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו. סעיף (ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד. סעיף (ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת. ס' 56 לחוק החוזים (חלק כללי) - נטל החיוב בין החייבים סעיף 56. (א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים. סעיף(ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם. סעיף (ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם. סעיף (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה. יישום- שניים שחייבים חיוב אחד, ואחד מהם קיבל הפטר בני הזוג חתמו יחד על הסכם ההלוואה בחשבון ומכאן ששניהם חייבים ביחד ולחוד לחיוב מול הבנק. ברגע שאלי הופטר מחובותיו, בהליך של חדל"פ, ולא השתמע מן ההפטר שגם דרורית פטורה מן החוב, דרורית תמשיך לחוב במלוא החוב כלפי הבנק.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיפים 23, 24 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. ס' 23 לחוק החוזים (חלק כללי) - צורת חוזה סעיף 23. חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים. ס' 24 לחוק החוזים (חלק כללי) - תכנו של חוזה סעיף24. תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים. ס' 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - פיצויים מוסכמים סעיף 15. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. סעיף (ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה. סעיף (ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים. יישום- פיצוי מוסכם הסכימו הצדדים מראש פיצויים מוסכמים, יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם- רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. בענייננו- נקבעו פיצויים מוסכמים בגין הפרה על סך 10 מיליון דולר (כאשר ההשקעות של השותפים עמדו על סך של מיליון דולר או 2.5 מיליון דולר). באם יחליט ביהמ"ש שהפיצוי שנקבע הוא בלתי סביר, יש בכוחו להתערב ולהפחיתם.
התשובה הנכונה היא א'. סעיפים 2, 4 לכללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. ס' 2 - איסור על דירקטורים של חברות ציבוריות סעיף 2. (א) עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית, לא ייצג אותה חברה, את חברת האם שלה או חברה בת שלה, ולא יתן להן ייעוץ משפטי. סעיף (ב) עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית לא ייצג נושא משרה באותה חברה ולא יתן לו ייעוץ משפטי בענינים הנוגעים לפעולתה של החברה. סעיף (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על עורך דין שהוא בן זוגו, בנו, שותפו, מעסיקו או עובדו של עורך דין שהוא דירקטור כאמור ועל חברת עורכי דין, שעורך הדין חבר בה. סעיף (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין עובד חברה ציבורית המכהן מטעמה כדירקטור בחברה-בת או חברה-אם של אותה חברה, ובלבד שהחברה שבה הוא מכהן כאמור, מקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שאינו עובד החברה הציבורית. ס' 4 - היתר סעיף 4. (א) הלשכה רשאית להתיר לעורך דין שחל עליו איסור לפי כללים אלה, לייצג חברה או נושא משרה בה, או לתת להם ייעוץ משפטי, אם הדירקטוריון של אותה חברה החליט במליאתו לבקש מעורך הדין לעשות כן בעניין מסויים שבתחום מומחיותו. סעיף (ב) בקשה להיתר יכול שתוגש לאחד משניים אלה: סעיף(1) הועד המרכזי; סעיף (2) הועד המחוזי של המחוז שבו המבקש חבר. יישום- ייעוץ משפטי מעו"ד שהוא דירקטור בחברה ציבורית ככלל: עו"ד שהוא דירקטור בחברה ציבורית (ובן זוגו/בנו/שותפו/מעסיקו/עובדו)- סעיף א. לא ייצג את החברה הציבורית/חברת האם/הבת, או ייתן לה ייעוץ משפטי. סעיף ב. לא ייצג נושא משרה בחברה הציבורית או ייתן לו ייעוץ משפטי בעניינים הנוגעים לחברה. חריג: הדירקטוריון יכול לבקש מהוועד המרכזי או הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין היתר לייצג חברה או נושא משרה בה, או לתת להם ייעוץ משפטי. וזאת אם מדובר בייעוץ בעניין מסוים שבתחום מומחיותו של עורך הדין.
התשובה הנכונה היא ב'. סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. היתר סעיף 4. (א) הלשכה רשאית להתיר לעורך דין שחל עליו איסור לפי כללים אלה, לייצג חברה או נושא משרה בה, או לתת להם ייעוץ משפטי, אם הדירקטוריון של אותה חברה החליט במליאתו לבקש מעורך הדין לעשות כן בעניין מסויים שבתחום מומחיותו. סעיף (ב) בקשה להיתר יכול שתוגש לאחד משניים אלה: סעיף (1) הועד המרכזי; סעיף (2) הועד המחוזי של המחוז שבו המבקש חבר. יישום- קרובי עוה"ד שהוא דירקטור בחברה ציבורית המניעה האתית לייצג חברה, כאשר קרוב משפחתו של המייצג מכהן כדירקטור בחברה אינה מתייחסת לבני דודים, אלא לבן זוגו/בנו/שותפו/מעסיקו/עובדו של הדירקטור. מכאן שעו"ד כרמלי יוכל לייצג את חברת גמה בה מכהן עו"ד שמואלי כדירקטור.
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. הקלטת הזולת סעיף 22. (א) לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. (ב) עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט. (ג) לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה. יישום: הקלטת שיחה- לעו"ד אסור להקליט את לקוחו/עורך דין אחר ללא ידיעתו. הקליט עוה"ד ללא ידיעת הצד המוקלט, לא יוכל לעשות שימוש בהקלטה. בעניינינו- עו"ד דדי הקליט את הלקוח שלו ללא ידיעתו- ולכן לא יוכל לעשות בהקלטה זו שימוש. הקלטה מבלי ליידע= עבירה אתית
התשובה הנכונה היא ג'. סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. איסור הטעיה סעיף 34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה. סעיף (ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי. יישום- איסור הטעיה בענייננו, עו"ד מנשס יכול להכחיש בכתב הטענות את דבר הפרת הסכם המכר, עם זאת אינו יכול לנסח גירסה "יצירתית" ולהעלות טענה עובדתית/משפטית ביודעו שאינה נכונה.
התשובה הנכונה היא ב'. סעיף 28 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. סיכול תנאי סעיף 28. (א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי- קיומו. סעיף (ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. סעיף (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות. יישום- סיכול תנאי בחוזה בענייננו, חוזה מכר המבנה בין ראובן לשמעון הותנה בתנאי שראובן יצליח להכשיר את הבניה הלא חוקית תוך 6 חודשים. ראובן בחר שלא לעשות דבר בעניין ומכאן שראובן מנוע מלטעון לבטלות ההסכם, היות שלא פעל ממשית לקבלת האישורים הנדרשים.
התשובה הנכונה היא ג' סעיפים 99 ,102 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. ס' 99 לחוק המקרקעין - זכות קדימה על פי הסכם סעיף 99. (א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה. (ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות הסעיפים 105-102, בכפוף למוסכם בתנאי הזכות. ס' 102 לחוק המקרקעין - רכישה על פי זכות קדימה סעיף 102. (א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם. (ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה. (ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין. (ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר. יישום- רכישה עפ"י זכות קידמה ברגע שנתקבלה הצעה לרכישה עפ"י זכות קדימה, לבעל הזכות קדימה יש 30 יום לשלם את הסכום/ להעבירו לרשם. בענייננו, תמי הפקידה את הסכום אצל הרשם בחלוף 37 ימים מיום שהומצאה לה ההצעה, ולא תוך 30 יום כפי שקבע החוק. מכאן, יש לראות בתמי כמי שסירבה לרכוש את המקרקעין, ולכן שלי חופשית למכור לצד ג' את חלקה.
התשובה הנכונה היא ב' סעיפים 92 עד 94 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. ס' 92 - הזכאים סעיף 92. זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן – מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור. ס' 93 - צורות הזיקה סעיף 93. (א) זיקת הנאה יכול שתקבע – סעיף (1) כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים; סעיף (2) כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין. סעיף (ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים. (ג) על אף האמור בסעיף 13 יכול שתהא זיקת הנאה לגבי חלק מסויים במקרקעין. ס' 94 - זיקה מכוח שנים סעיף 94. (א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה. (ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א). יישום- זיקה מכוח שנים בענייננו, העובדה כי אורי מחנה את רכבו במקרקעין השייך לשכנו למעלה מ-30 שנים ברציפות מהווה זיקה מכוח שנים, והופכת אותו לכזה שרכש את הזיקה ומכאן שהוא זכאי אף לדרוש את רישומה. לחזי היתה הזדמנות לקטוע את הרצף ולעמוד על התנגדותו. עם זאת, חזי לא אמר דבר משך 7 שנים נוספות, שאז כבר חלפו למעלה מ-30 שנים במצטבר.
התשובה הנכונה היא א'. סעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; רע"א 2575/18 שרון יעקבסון ואח' נ' אסתר לוין ואח'. בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים סעיף 59. (א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן – בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף. (ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א). (ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו. פס"ד יעקבסון- עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בדבר היקף הסמכות שמקנה סעיף 59(ב) למפקח – האם המפקח מוסמך להורות על הצמדת חלקים ברכוש המשותף למבנים או אגפים בבית המורכב, או שמא הסעיף תוחם את היקף סמכותו של המפקח אך ורק להורות על הפרדת הניהול של הרכוש המשותף בבית מורכב? בית המשפט העליון קבע ברוב דעות, כי פרשנות לשון החוק בסעיף 59 מובילה למסקנה כי הסעיף אינו מסמיך את המפקחת להצמיד חלקים ברכוש המשותף ובכך לגרום לשינוי בזכויות קנייניות, אלא רק מקנה למפקח את סמכות להורות על הפרדת ניהול הרכוש המשותף בין האגפים הנפרדים. יישום- לפי סעיף 59(א)- דן בעיקרו בשאלת הוצאות ההחזקה לאור ההצמדה או ההפרדה שנקבעה על ידי בעלי הדירות בבית משותף בתקנות. לפי סעיף 59(ב)- במידה שלא נקבע על כך בתקנון כמו בנסיבות השאלה, רשאי המפקח להורות על כך אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות זאת. השאלה שנדונה בפסיקה היא מה היקף הסמכות של המפקח לעניין הזה? המפקח לא יכול לגרום לשינוי בזכויות הקנייניניות , ולכן אינו יכול להכריע בעניינינו בשאלה ההצמדה.