אירועון לשאלות 6-7:
תמר, סטודנטית לריקוד בלט, בת 27, נחבלה קשות בעת מופע ברגליה עקב רשלנות עובדי הבמה שלא דאגו כראוי לתיקון פגם בה. תמר עברה טיפולים רבים במכון שיקום. לאחר שנה היא השתחררה מהמכון כאשר היא סובלת מנכות קבועה בשתי רגליה. הרופאים העריכו את נכותה הרפואית ב-25%.
תמר הייתה רקדנית מחוננת ורבים חזו לה עתיד מזהיר בתחום הבלט בארץ ובחו”ל. ההערכה היא כי מגיל 30 ועד גיל 45 (גיל הפרישה המקובל בתחום הבלט) היא הייתה צפויה להרוויח משכורת של רקדנית מקצוענית בסך 60,000 ₪ לחודש. בתור סטודנטית היא לימדה בלט במרכז הקהילתי בקרוב למקום מגוריה והרוויחה 3,000 ₪ מדי חודש, אך היא לא דיווחה על כך למס הכנסה. תמר הייתה אם-חד הורית לילדה בת שנה.
כיצד אחוזי הנכות הרפואית והעובדה כי אם חד-הורית רלבנטיים לתביעת פיצויים של תמר בגין נזקי גוף במסגרת אובדן כושר השתכרות?
