דב הורשע בביהמ”ש לתעבורה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה מסוג עוון, ונגזרו עליו חודשיים מאסר בפועל. דב הגיש ערעור לביהמ”ש המחוזי. עוד לפני שמיעת הערעור שב דב ונהג ברכבו, ובמהלך הנסיעה דרס הולך רגל וגרם לו פגיעה חמורה, אך לא עצר לסייע לו. נגד דב הוגש כתב אישום בביהמ”ש המחוזי, המייחס לו, בין היתר, עבירה של הפקרת אדם בתאונה לאחר פגיעה חמורה, שעונשה המקסימלי 14 שנות מאסר.
מה הדין?
