0 מתוך 8 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 8 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
נירית סבורה כי אחת מהוראות פקודת מס הכנסה, הקובעת חבות במס ותוקנה לאחרונה בשנת 1975, אינה חוקתית. היא פונה בעתירה לבג”צ בטענה כי יש לפסול את הוראת החוק מאחר והיא פוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין.
מה הדין?
קראו את הקטע שלהלן והשיבו לשאלות 2-5:
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת בייניש, בבג”צ 10203/03: אף אני כחברתי השופטת נאור סבורה שהאיסור על שידור פרסומות בנושאים פוליטיים, הקבוע בסעיף 7(2) לכללי רשות השיעור (תשדירי פרסומת והודעות ברדיו), התשנ”ג-1993 (להלן: כללי רשות השידור) וכן בסעיף 5 לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי הרדיו), התשנ”ט-1999 ובסעיף 11 לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ”ד-1994 (להלן ביחד: כללי הרשות השנייה), פוגע בחופש הביטוי הפוליטי המהווה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם. עוד מסכימה אני כי על הפגישה האמורה להיבחן במשקפיה של פיסקת ההגבלה. בהתאם לתנאי הראשון של פיסקת ההגבלה, על הפגישה להיעשות “…בחוק…או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו”. לשיטתה של השופטת נאור, תנאי זה התקיים בנסיבות העניין שלפנינו, מטעמים שפורטו בחוות-דעתה. בעניין זה, דעתי שונה מדעת חברתי. לגישתי, בדומה לכל תנאיה המהותיים של פיסקת ההגבלה, יש לפרש את הדרישה ל”הסמכה מפורשת” בחוק בהתאם למכלול נסיבות העניין ובהן טיב הזכות הנפגעת, הטעמים המונחים בסיבה ועוצמת הפגיעה בה. בהתחשב בכך שהאיסור על תשדירי פרסומת בנושאים פוליטיים הינו איסור מוחלט הפוגע באופן משמעותי, ואף רציני, בחופש הביטוי הפוליטי הזוכה למעמד מרכזי בשיטתנו המשפטית, דעתי היא כי אין בסעיפי ההסמכה הכלליים הקבועים בחקיקה הקיימת, משום “הסמכה מפורשת” בחוק לקביעת איסור כאמור בחקיקת-משנה. בהתחשב בכך, לשיטתי, הכללים הנדונים בעתידה שלפנינו הותקנו ללא הסמכה מתאימה בחוק, ומטעם זה דין העתירה להתקבל. בהקשר זה ראוי להדגיש כי אין בקבלת העתירה בשל הפגם האמור משום הבעת עמדה בשאלה האם איסור מוחלט על שידור פרסומות פוליטיות הינו ראוי ומידתי. לגישתי, שאלת התכלית הראויה והמידתיות אינה מתעוררת בנסיבות העניין שלפנינו, וזאת כאמור בשל אי מילוי התנאי שעניינו “הסמכה מפורשת” בחוק לפגיעה בזכות הנדונה.
2. הנשיאה בייניש קובעת כי “חופש הביטוי הפוליטי המהווה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם”.
מכאן נובע כי:
מהי ‘פסקת ההגבלה’ אליה מתייחסת הנשיאה בייניש?
כיצד המחלוקת המתוארת בין הנשיאה בייניש לשופטת נאור (כתוארן במועד מתן פסק הדין) מוצאת ביטוי בניתוח החוקתי שלהן?
לו העתירה היתה מתקבלת מהטעמים שמציינת הנשיאה בייניש, והממשלה הייתה מבקשת להוסיף ולקדם את המדיניות שנפסלה, איזו אפשרות עומדת לרשותה?
איזה מהזכויות הבאות לא הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כזכות חוקתית המהווה חלק מכבוד האדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
בבג”ץ 3166/14 גוטמן נ’ היועץ המשפטי לממשלה 12.03.2015 קבע בית המשפט כך: “נקודת המוצא, עליה אין מחלוקת, היא כי העלאת אחוז החסימה אושרה בכנסת בהליך פורמאלי כדין. העלאת אחוז החסימה אושרה כנדרש לפי סעיף 4 לח”י הכנסת בשלוש קריאות בכנסת ברוב של למעלה מ-61 חבריה… אך לגישתי יש לבחון פגיעה בזכויות המנויות בחו”י הכנסת דרך המסננת של פסקת ההגבלה השיפוטית. זאת להבדיל משינוי הסעיף שצריך להיעשות בחוק יסוד שהתקבל על ידי 61 חברי כנסת”.
לפי קביעת בית המשפט איזה מבן המשפטים הבאים נכון?
מהם שלושת השלבים המרכזיים בבחינה חוקתית של טענה שלפיה הוראת חוק אינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי