מירב הגישה תלונה במשטרה נגד ירון, בעלה לשעבר, בגין הכאתה. להוכחת תלונתה הציגה מירב במשטרה תעודת רופא לפיה היא סובלת מחבלות ושטפי דם, שלטענתה נגרמו כתוצאה ממעשי האלימות של ירון כלפיה. עם סיום החקירה הוגש נגד ירון כתב אישום, אלא שבסיום המשפט זוכה ירון מחמת הספק. לאחר שזוכה, החליט ירון לתבוע את מירב, גרושתו, בבית המשפט לענייני משפחה בגין לשון הרע, משום שלטענתו מטרת תלונתה הייתה להכפיש את שמו ולהוציא דיבתו רעה. להוכחת תביעתו מבקש ירון לזמן את עורך דינה של מירב, שייצג אותה בהליכי הגירושין, כדי שזה יעיד על דברים שמירב אמרה לו בעת שייצג אותה ושיש בהם כדי להוכיח כי היא הגישה את התלונה רק כדי לפגוע בירון. עורך דינו של ירון מסביר לו שאם מדובר על דברים שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שנתן עורך הדין למירב, לא ניתן לזמנו לעדות משום שעל עדותו חל חיסיון עורך דין לקוח.
האם צודק עורך דינו של ירון?
