לפניכם קטע מע”א 6235/15 (ניתן ביום 15.2.2017) קראו את הקטע והשיבו על 3 השאלות הבאות:
“(ב) האם למערערת קמה עילה לביטול ההסכמים מחמת עושק? ולכל הפחות מחמת הפעלת לחץ בלתי הוגן?
סעיף 18 לחוק החוזים, העוסק בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו, קובע בזו הלשון ’18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה’.
בפסיקה ובספרות נקבע כי עילת העושק מורכבת משלושה יסודות מצטברים ושלובים – קיומה של מצוקה של העשוק; ניצול המצוקה על ידי העושק; ותנאי חוזה גרועים וכן, יש להצביע על קשר סיבתי בין המצוקה והניצול לבין ההיקשרות בחוזה (ראו: רע”א 617/08 מלון עדן נהריה בע”מ נ’ קסל, בפסקאות 39-37 (21.9.2014) (להלן: עניין מלון עדן נהריה); ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי (19.11.2007); ע”א 3156/98 בן ישי נ’ ויינגרטן, פ”ד נה(1) 939 (1999); ע”א 403/80 סאסי נ’ קיקאון, פ”ד לו(1) 762, 767 (1981) (להלן: עניין סאסי); סיני דויטש “הוראת העושק בחוק החוזים” מחקרי משפטי ב 1, 5 (תשמ”ב); שלו, בעמ’ 345-344)
במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימים אף אחד מיסודות עילת העושק ולא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו, כפי שיפורט להלן. יצוין כבר עתה כי טענותיה של המערערת לעניין עילת העושק התמקדו בכל הקשור להיקשרותה בחוזה עם המשיבה 1, וטענותיה ביחס להיקשרותה עם המשיבה 2 ולהתקיימות עילת העושק בחוזה השני והשלישי נטענו בעלמא, ועל כן אמקד את דיוני בהתקשרות עם המשיבה 1.
כידוע, על מנת שתתגבש עילה העושק, ככלל, על המצוקה להיות כבדת משקל וממשית (ראו: עניין מלון עדן נהריה, בפסקה 38(א); עניין סאסי, בעמ’ 767; ע”א 627/85 ד. איתן – ע. גושן אדריכלים בע”מ נ’ מדינת ישראל, פ”ד מג(3) 42, 46 (1989)). ואמנם, ייתכנו נסיבות שבהן “גם מצב ארעי וחולף שאליו נקלע המתקשר לפתע” – ייחשב כמצב של מצוקה (ראו: שלו, 346).
חברת השיווק “הנטפלים בע”מ” עוסקת בשיווק מוצרים באופן טלפוני לקשישים. במסגרת מבצע מכירות של החברה מכרה החברה תכשיט לדינה במחיר 500 ₪, שהוא מחיר השוק של התכשיט. דינה היא קשישה תשושת נפש, שלא הייתה רוכשת את התכשיט אלמלא מצוקתה זו, והחברה ידעה על מצוקתה וניצלה אותה.
מה הדין?
