מידע

כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.

המבחן נטען…

עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.

אתה חייב להשלים קודם את הבאים:

תוצאות

מבחןהושלם. התוצאות נרשמות.

תוצאות

0 מתוך 8 שאלות נענו נכון

הזמן שלך:

זמן חלף

השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)

נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0)
0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)

קטגוריות

כללי 0%

1
2
3
4
5
6
7
8

שאלה 1 מתוך 8

1. שאלה

לפניכם קטע מע”א 6235/15 (ניתן ביום 15.2.2017) קראו את הקטע והשיבו על 3 השאלות הבאות:

“(ב) האם למערערת קמה עילה לביטול ההסכמים מחמת עושק? ולכל הפחות מחמת הפעלת לחץ בלתי הוגן?

סעיף 18 לחוק החוזים, העוסק בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו, קובע בזו הלשון ’18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה’.

בפסיקה ובספרות נקבע כי עילת העושק מורכבת משלושה יסודות מצטברים ושלובים – קיומה של מצוקה של העשוק; ניצול המצוקה על ידי העושק; ותנאי חוזה גרועים וכן, יש להצביע על קשר סיבתי בין המצוקה והניצול לבין ההיקשרות בחוזה (ראו: רע”א 617/08 מלון עדן נהריה בע”מ נ’ קסל, בפסקאות 39-37 (21.9.2014) (להלן: עניין מלון עדן נהריה); ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי (19.11.2007); ע”א 3156/98 בן ישי נ’ ויינגרטן, פ”ד נה(1) 939 (1999); ע”א 403/80 סאסי נ’ קיקאון, פ”ד לו(1) 762, 767 (1981) (להלן: עניין סאסי); סיני דויטש “הוראת העושק בחוק החוזים” מחקרי משפטי ב 1, 5 (תשמ”ב); שלו, בעמ’ 345-344)

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימים אף אחד מיסודות עילת העושק ולא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו, כפי שיפורט להלן. יצוין כבר עתה כי טענותיה של המערערת לעניין עילת העושק התמקדו בכל הקשור להיקשרותה בחוזה עם המשיבה 1, וטענותיה ביחס להיקשרותה עם המשיבה 2 ולהתקיימות עילת העושק בחוזה השני והשלישי נטענו בעלמא, ועל כן אמקד את דיוני בהתקשרות עם המשיבה 1.

כידוע, על מנת שתתגבש עילה העושק, ככלל, על המצוקה להיות כבדת משקל וממשית (ראו: עניין מלון עדן נהריה, בפסקה 38(א); עניין סאסי, בעמ’ 767; ע”א 627/85 ד. איתן – ע. גושן אדריכלים בע”מ נ’ מדינת ישראל, פ”ד מג(3) 42, 46 (1989)). ואמנם, ייתכנו נסיבות שבהן “גם מצב ארעי וחולף שאליו נקלע המתקשר לפתע” – ייחשב כמצב של מצוקה (ראו: שלו, 346).

אברהם התקשר בחוזה עם יצחק שתנאיו גרועים ליצחק באופן חריג. החוזה ניתן להפרדה לשני חלקים בלבד. הסכמתו של יצחק לחלק הראשון נבעה מניצול מצוקה כבדת משקל וממשית של יצחק על ידי אברהם, ואילו הסכמתו של יצחק לחלק השני היתה מניצול מצוקה שאינה כבדת משקל וממשית של יצחק על ידי אברהם. יצחק לא היה מתקשר בחוזה אלמלא מצוקתו.

מה הדין?

יצחק רשאי לבטל את החלק הראשון של החוזה, אך לא את החלק השני.
נכון לא נכון Correct answer

יצחק רשאי לבטל את החלק השני של החוזה, אך לא את הראשון.
נכון לא נכון Correct answer

יצחק רשאי לבטל את החלק הראשון של החוזה או את שני חלקי החוזה יחד.
נכון לא נכון Correct answer

יצחק רשאי לבטל את החוזה כולו, אך לא רק אחד מחלקיו.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 2 מתוך 8

2. שאלה

לפניכם קטע מע”א 6235/15 (ניתן ביום 15.2.2017) קראו את הקטע והשיבו על 3 השאלות הבאות:

“(ב) האם למערערת קמה עילה לביטול ההסכמים מחמת עושק? ולכל הפחות מחמת הפעלת לחץ בלתי הוגן?

סעיף 18 לחוק החוזים, העוסק בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו, קובע בזו הלשון ’18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה’.

בפסיקה ובספרות נקבע כי עילת העושק מורכבת משלושה יסודות מצטברים ושלובים – קיומה של מצוקה של העשוק; ניצול המצוקה על ידי העושק; ותנאי חוזה גרועים וכן, יש להצביע על קשר סיבתי בין המצוקה והניצול לבין ההיקשרות בחוזה (ראו: רע”א 617/08 מלון עדן נהריה בע”מ נ’ קסל, בפסקאות 39-37 (21.9.2014) (להלן: עניין מלון עדן נהריה); ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי (19.11.2007); ע”א 3156/98 בן ישי נ’ ויינגרטן, פ”ד נה(1) 939 (1999); ע”א 403/80 סאסי נ’ קיקאון, פ”ד לו(1) 762, 767 (1981) (להלן: עניין סאסי); סיני דויטש “הוראת העושק בחוק החוזים” מחקרי משפטי ב 1, 5 (תשמ”ב); שלו, בעמ’ 345-344)

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימים אף אחד מיסודות עילת העושק ולא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו, כפי שיפורט להלן. יצוין כבר עתה כי טענותיה של המערערת לעניין עילת העושק התמקדו בכל הקשור להיקשרותה בחוזה עם המשיבה 1, וטענותיה ביחס להיקשרותה עם המשיבה 2 ולהתקיימות עילת העושק בחוזה השני והשלישי נטענו בעלמא, ועל כן אמקד את דיוני בהתקשרות עם המשיבה 1.

כידוע, על מנת שתתגבש עילה העושק, ככלל, על המצוקה להיות כבדת משקל וממשית (ראו: עניין מלון עדן נהריה, בפסקה 38(א); עניין סאסי, בעמ’ 767; ע”א 627/85 ד. איתן – ע. גושן אדריכלים בע”מ נ’ מדינת ישראל, פ”ד מג(3) 42, 46 (1989)). ואמנם, ייתכנו נסיבות שבהן “גם מצב ארעי וחולף שאליו נקלע המתקשר לפתע” – ייחשב כמצב של מצוקה (ראו: שלו, 346).

חברת השיווק “הנטפלים בע”מ” עוסקת בשיווק מוצרים באופן טלפוני לקשישים. במסגרת מבצע מכירות של החברה מכרה החברה תכשיט לדינה במחיר 500 ₪, שהוא מחיר השוק של התכשיט. דינה היא קשישה תשושת נפש, שלא הייתה רוכשת את התכשיט אלמלא מצוקתה זו, והחברה ידעה על מצוקתה וניצלה אותה.

מה הדין?

החוזה בטל בשל עילת העושק.
נכון לא נכון Correct answer

החוזה ניתן לביטול על ידי דינה בשל עילת העושק.
נכון לא נכון Correct answer

החוזה ניתן לביטול על ידי בית המשפט בשל עילת העושק.
נכון לא נכון Correct answer

החוזה אינו ניתן לביטול בשל עילת העושק.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 3 מתוך 8

3. שאלה

לפניכם קטע מע”א 6235/15 (ניתן ביום 15.2.2017) קראו את הקטע והשיבו על 3 השאלות הבאות:

“(ב) האם למערערת קמה עילה לביטול ההסכמים מחמת עושק? ולכל הפחות מחמת הפעלת לחץ בלתי הוגן?

סעיף 18 לחוק החוזים, העוסק בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו, קובע בזו הלשון ’18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה’.

בפסיקה ובספרות נקבע כי עילת העושק מורכבת משלושה יסודות מצטברים ושלובים – קיומה של מצוקה של העשוק; ניצול המצוקה על ידי העושק; ותנאי חוזה גרועים וכן, יש להצביע על קשר סיבתי בין המצוקה והניצול לבין ההיקשרות בחוזה (ראו: רע”א 617/08 מלון עדן נהריה בע”מ נ’ קסל, בפסקאות 39-37 (21.9.2014) (להלן: עניין מלון עדן נהריה); ע”א 2041/05 מחקשווילי נ’ מיכקשווילי (19.11.2007); ע”א 3156/98 בן ישי נ’ ויינגרטן, פ”ד נה(1) 939 (1999); ע”א 403/80 סאסי נ’ קיקאון, פ”ד לו(1) 762, 767 (1981) (להלן: עניין סאסי); סיני דויטש “הוראת העושק בחוק החוזים” מחקרי משפטי ב 1, 5 (תשמ”ב); שלו, בעמ’ 345-344)

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימים אף אחד מיסודות עילת העושק ולא מצאתי מקום להתערב במסקנה זו, כפי שיפורט להלן. יצוין כבר עתה כי טענותיה של המערערת לעניין עילת העושק התמקדו בכל הקשור להיקשרותה בחוזה עם המשיבה 1, וטענותיה ביחס להיקשרותה עם המשיבה 2 ולהתקיימות עילת העושק בחוזה השני והשלישי נטענו בעלמא, ועל כן אמקד את דיוני בהתקשרות עם המשיבה 1.

כידוע, על מנת שתתגבש עילה העושק, ככלל, על המצוקה להיות כבדת משקל וממשית (ראו: עניין מלון עדן נהריה, בפסקה 38(א); עניין סאסי, בעמ’ 767; ע”א 627/85 ד. איתן – ע. גושן אדריכלים בע”מ נ’ מדינת ישראל, פ”ד מג(3) 42, 46 (1989)). ואמנם, ייתכנו נסיבות שבהן “גם מצב ארעי וחולף שאליו נקלע המתקשר לפתע” – ייחשב כמצב של מצוקה (ראו: שלו, 346).

זבולון ביטל את החוזה שכרת גד עמו בשל עילת העושק, לאחר שקיבל מגד סכום של 1,000 ₪.

מה הדין?

על זבולון לשלוח לגד הודעה על הביטול בתוך זמן סביר מיום שנודע לזבולון על העושק, ועליו להשיב לגד סכום של 1,000 ₪.
נכון לא נכון Correct answer

על זבולון לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול החוזה ולהשיב לגד את הסכום שיקבע בית המשפט.
נכון לא נכון Correct answer

על זבולון לשלוח לגד הודעה על הביטול בתוך זמן סביר מיום שנודע לזבולון על העושק, אך מאחר שמדובר בעושק זבולון אינו חייב להשיב לגד את הסכום שקיבל ממנו אלא לפי צו של בית המשפט.
נכון לא נכון Correct answer

על זבולון לשלוח לגד הודעה על הביטול בתוך זמן סביר מיום שנודע לזבולון על העושק, אך מאחר שמדובר בעושק זבולון אינו חייב להשיב לגד את הסכום שקיבל ממנו אלא לפי צו של בית המשפט, שיינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 4 מתוך 8

4. שאלה

דוד עוסק בארגון ירידים. שאול הוא בעל קרקע, דוד ושאול התקשרו בחוזה ולפיו דוד ישלם לשאול 500,000 ₪ בגין קיום יריד על הקרקע במשך 3 ימים. הסכום ישולם חודש לאחר סיום היריד. לאחר יומיים שבהם התקיים היריד התבשר שאול כי היריד איננו נוחל הצלחה. במצב זה הודיע לדוד שאם לא יסכים לשלם סכום של 400,000 ₪ בתוך 24 שעות יאסור שאול על קיום היריד ביום השלישי. דוד הסכים לדרישה, ובין הצדדים נכרת חוזה נוסף המעגן אותה. לאחר קיום היריד ביום השלישי הודיע דוד לשאול על ביטול החוזה מטעמי כפייה ולא שילם את הסכום של 400,000 ₪.

מה הדין?

דוד אינו יכול לטעון לכפייה משום שלא היה שימוש בכוח או באיום כמשמעו בחוק.
נכון לא נכון Correct answer

דוד אינו יכול לטעון לכפייה מרגע שהסכים לכרות חוזה נוסף עם שאול.
נכון לא נכון Correct answer

דוד יכול לטעון לכפייה, שכן מדובר בלחץ או מצוקה כלכלית שהופעלו עליו.
נכון לא נכון Correct answer

דוד יכול לטעון לכפייה, שכן דרישה לתשלום כספי מידי הוכרה בפסיקה כאיום פיזי.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 5 מתוך 8

5. שאלה

אהרון כרת חוזה לרכישת דירה מראובן. אהרון הניח שעליו לשלם מס רכישה בשיעור מופחת, לכן כרת את החוזה. אהרון לא ידע שעליו לשלם מס רכישה בשיעור רגיל, מאחר שמדובר בדירה שנייה שבבעלותו, על-כן נדרש למימון נוסף של העסקה. ראובן ידע על כך ושתק.

מה הדין?

אהרון רשאי לבטל את החוזה.
נכון לא נכון Correct answer

אהרון רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול החוזה, אך אינו רשאי לבטל את החוזה.
נכון לא נכון Correct answer

מאחר שהטעות היא טעות בדין, לאהרון אין זכות לבטל את החוזה (בעצמו או באמצעות פנייה לבית המשפט), שכן הדין הוא מן המפורסמות.
נכון לא נכון Correct answer

ניתן לבטל את החוזה בהסכמת הצדדים בלבד.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 6 מתוך 8

6. שאלה

מירי ונבו חתמו על חוזה בו נכתב שמירי תמכור לנבו את הדירה שבבעלותה בסכום של 2 מיליון ש”ח. במועד התשלום לפי החוזה, מירי מבקשת מנבו שישלם לה את 2 מיליון השקלים כפי שקבעו בחוזה.

איזה מהטענות תאפשר לנבו להימנע לחלוטין מתשלום למירי?

החוזה נוצר רק על מנת למנוע מהנושים של מירי להיפרע מדירתה במקרה שתפשוט רגל ובסופו של דבר דירתה אמורה להישאר בבעלותה.
נכון לא נכון Correct answer

החוזה כולל טעות במטבע בו תבוצע העסקה. מירי ונבו התכוונו לכרות חוזה למכירת הדירה תמורת 2 מיליון דולר והחוזה נוקב במטבע השקלי בטעות.
נכון לא נכון Correct answer

נבו טעה בהערכת התשואות מהעסקה עם מירי.
נכון לא נכון Correct answer

כל התשובות נכונות.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון
שאלה 7 מתוך 8

7. שאלה
תמר ואריאל ערכו בר מצווה לבנם באולם “על הדבש”. בחוזה אחיד שחתמו נכללו שני הסעיפים הבאים:

“32. הלקוח ____________ (השלם את השם) מתחייב לרכוש את המשקאות האלכוהוליים לאירוע מחברת המשקאות “משקאות זה אנחנו”.
1. אם יגרם ללקוח / לאורחיו, במהלך האירוע, לפניו או לאחריו, נזק גוף שקשור לאירוע, “על הדבש” תחויב לכל היותר ב1,000 ₪, בגין כל הנזקים יחד”.
לפי הדין:
סעיף 32 – בטל. בית המשפט יבטל את סעיף 33, אלא אם אולם האירועים יוכיח כי אינו מקפח.
נכון לא נכון Correct answer

שני הסעיפים בטלים.
נכון לא נכון Correct answer

אם תמר ואריאל יוכיחו כי הסעיפים מקפחים – בית המשפט יבטלם אלא אם האולם יוכיח כי אינם מקפחים.
נכון לא נכון Correct answer

אם תמר ואריאל יוכיחו כי סעיף 32 אינו סביר – בית המשפט יבטלו, אלא אם האולם יוכיח שהסעיף אינו מקפח. סעיף 33 – בטל.
נכון לא נכון Correct answer
נכון

לא נכון
שאלה 8 מתוך 8

8. שאלה

המדינה יצרה חוזה אחיד לצורך התקשרות עם קבלנים בתחום המזון.

מה הדין?

חוזה אחיד מטעם המדינה נושא באותן חובות וזכויות של חוזה אחיד מטעם גורם פרטי.
נכון לא נכון Correct answer

חוזה אחיד מטעם המדינה נושא באותן חובות וזכויות של חוזה אחיד מטעם גורם פרטי, למעט לעניין אישור בבית הדין לחוזים אחידים.
נכון לא נכון Correct answer

חוזה אחיד מטעם המדינה הוא חוזה מיוחד הנושא באותן חובות של חוזה אחיד מטעם גורם פרטי, אך לא נושא באותן זכויות.
נכון לא נכון Correct answer

חוזה אחיד מטעם המדינה הוא חוזה מיוחד הנושא באותן זכויות של חוזה אחיד מטעם גורם פרטי, אך לא נושא באותן חובות.
נכון לא נכון Correct answer

נכון

לא נכון

[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin

Scroll to Top

התחבר

הגישה לקורס זה דורשת התחברות. עליך להזין את פרטי ההתחברות להלן!

שם משתמש או כתובת אימייל

סיסמה

זכור אותי

האם שכחת סיסמתך?