דנית שלחה את שלומי לכרות חוזה בשמה עם רונן. לאחר שנכרת החוזה, גילה רונן כי נפלה טעות בחוזה וביקש לבטלו בעילת הטעות לפי סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי). דנית טוענת כי משום שלא ידעה על הטעות, על רונן לפנות לבית המשפט על מנת שיבדוק לפי שיקולי צדק את אפשרות הביטול כפי שקובע סעיף 14(ב) לחוק החוזים. רונן טוען כי משום ששלומי, שליחה של דנית, ידע על הטעות, הרי שעומד לרשותו האפשרות לבטל את החוזה באופן עצמאי, כפי שמורה סעיף 14(א) לחוק החוזים.
מה הדין?
