משה מואשם באינוסה של דנה. דנה, שהיתה בת 12 בעת החקירה, נחקרה על ידי חוקרת ילדים ומסרה גרסה מפלילה. דנה העידה בבית המשפט, ובעדותה חזרה בה מן התלונה שמסרה בפני חוקרת הילדים. בית המשפט הכריז עליה עדה עוינת, ובשל כך התיר לתובע לחקור אותה בחקירה נגדית, וקיבל כראיה את אמרתה בפני חוקרת הילדים. חוקרת הילדים העידה אף היא על נסיבות מתן האמרה.
איזו תוספת ראייתית דרושה כדי שאפשר יהיה להרשיע את משה על בסיס אמרותיה של דנה בפני חוקרת הילדים?
