0 מתוך 50 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 50 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
עו”ד כרמית מעוניינת להרחיב את חוג לקוחותיה, לכן היא הגיעה להסדר עם בעלת המספרה המצויה בשכנות למשרדה, כי על כל לקוחה שתפנה אליה בעלת המספרה, עו”ד כרמית תעביר לה 2% משכר הטרחה. עו”ד כרמית אכן קיבלה כמה הפניות מבעלת המספרה, והעבירה לה את חלקה בשכר הטרחה כפי שסוכם ביניהן. לימים הפנתה אליה בעלת המספרה לקוחה בשם ניקול, אשר ביקשה ייעוץ משפטי. מאחר שניקול היא בעלת קונדיטוריה, החליטה עו”ד כרמית כי שכר טרחתה ישולם בעוגות, ותמורת כל שעת עבודה תיתן לה הלקוחה שתי עוגות לבחירתה. בהמשך הפנתה בעלת המספרה לקוח נוסף לעו”ד כרמית, אך עו”ד כרמית החליטה שלא לטפל בנושא מאחר שהייתה מצויה בעומס עבודה באותה תקופה, והעבירה את התיק לעו”ד שרוני, תמורת 30% משכר הטרחה.
האם עברה עו”ד כרמית עבירה אתית אחת או יותר?
עו”ד יולי החתימה את עומר על ייפוי כוח אשר כלל סעיף כללי אשר מאשר לעו”ד יולי להעביר את הטיפול בעומר לכל עורך דין שהיא תמצא לנכון. בשל עומס עבודה התקשרה עו”ד יולי לעומר וביקשה ממנו להעביר כליל את הטיפול בו לעו”ד יונתן. עומר נתן במעמד השיחה את הסכמתו המפורשת להעברת הטיפול לעו”ד יונתן, ומשכך העבירה יולי לעו”ד יונתן את הטיפול בעומר באופן קבוע.
מה הדין?
במסגרת פס”ד אזרחי שפורסם לאחרונה נקבע כחלק מן העובדות שהתבררו בביהמ”ש כי עו”ד פלוני פעל בניגוד עניינים חמור בעת ביצוע עסקה שהתרחשה 11 שנים קודם לכן. חבר ועדת אתיקה מן המחוז שאליו משתייך עו”ד פלוני, קרא את פסה”ד במסגרת עבודתו והביאו בפני ועדת האתיקה. זו סברה כי יש מקום לפנות לעו”ד פלוני ולבקש את תגובתו.
משרד עו”ד סייע לחברת בגדים (“החברה”) ברכישת נכס לחנות הדגל שלהם בת”א. הילה המתמחה נכחה בכל הפגישות בין עורכי הדין לנציגי החברה, ואף רשמה פרוטוקולים. לאחר סיום הרכישה, שילמה החברה את שכר טרחתה למשרד עו”ד ולא פנתה אליו לקבלת שירותים משפטיים נוספים. שישה חודשים לאחר מכן, הילה הוסמכה לעורכת-דין וחזרה לעבודתה במשרד עו”ד שבו התמחתה. הילה מעוניינת לייצג את מנכ”לית החברה, גב’ רותם, בתביעה נגד החברה בביה”ד האזורי לעבודה בת”א. יצוין כי רותם היא לקוחה המקבלת שירותים משפטיים ממשרד עו”ד דרך קבע.
עידו הוא כלכלן בעל מוניטין העוסק בקידום השקעות בחברות הפעולות בתחום הרפואה. עידו הציע לחברה להתקשר עם עו”ד הבקיא באספקטים המשפטיים המורכבים הנדרשים לליווי חברות בתחום גיוס ההשקעות. החברה פנתה לעו”ד ראובן, בהמלצתו של עידו, ולאחר משא ומתן סיכמה איתו כי יהא זכאי לשכר טרחה (שכונה בהסכם “בונוס הצלחה”) אם גיוס ההשקעות יעלה יפה והחברה תקבל בפועל את הכספיים שגויסו. הואיל ועידו ועו”ד ראובן פועלים בתחומים משיקים, הם סיכמו ביניהם כי אם עידו הפנה לקוח לעו”ד ראובן יהא עידו זכאי לשליש משכר הטרחה שישולם לעו”ד ראובן ע”י אותו לקוח, ולהפך. יצוין שעידו הכלכלן ועו”ד ראובן אינם פועלים באותו משרד וניירות המכתבים שלהם אינם מזכירים את שיתוף הפעולה ביניהם.
עו”ד לוטם ייצגה לקוחה בתיק אזרחי שעניינו פרשנות הסכם שותפות שעליו חתומה הלקוחה. לאחר שהוגשו כתבי ההגנה בתיק, הגיעה עו”ד לוטם למסקנה כי לא תוכל להמשיך לייצג את לקוחתה בתיק בשל עניין אישי של עו”ד לוטם היוצר חשש שלא תוכל למלא את חובתה המקצועית כלפי הלקוחה. יש לציין כי עו”ד לוטם לא הייתה מודעת לקיומו של העניין האישי האמור עת קיבלה לטיפולה את התיק. עו”ד לוטם יידעה מיד את לקוחתה על החלטתה שלא להמשיך בייצוג, ואף מסרה לה שתעביר את העניין לטיפולו המקצועי של עו”ד מנוסה, כך שהטיפול בעניינה של הלקוחה לא ייפגע כלל. עו”ד לוטם העבירה את הטיפול לעו”ד שמעון, המוכר לה מזה שנים, והוא טיפול בתיק עד לסיומו בהצלחה. כשנודע לעו”ד לוטם שהטיפול בתיק הסתיים לשביעות רצון הלקוחה, היא פנתה לעו”ד שמעון וביקשה ממנו שיעביר לה חלק משכר הטרחה הנכבד ששולם לו עם סיום התיק.
עו״ד יצחקוב, באת כוחו של ניסים, הגיעה עמו להסכם כי היא זו שתשלם את הכספים הנדרשים להקלטת הדיון המשפטי המתנהל בעניינו של ניסים בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו ניסים ישיב לה את הכספים לאחר תום ההליכים. בסוף ההליכים סירב ניסים לשלם את הסכום, ובתגובה הודיעה לו עו״ד יצחקוב כי היא מסרבת להשיב לו מסמכים אישיים שהעביר לה לצורך ניהול התביעה, עד שישלם את סכום הוצאות המשפט ששילמה.
עו”ד מלאכי הינו יועץ קבוע ללקוחתו חברת “ביגוד ישראלי בע”מ”, המעסיקה מאות עובדים מזה שנים רבות. על מנת לתת שירות יעיל ללקוחתו החליט עו”ד מלאכי לתת את השירות המשפטי במשרדיה של לקוחתו, שם מוקצה לו חדר לצורך מתן השירות המשפטי ללקוחתו ועובדיה. בעת שעו”ד מלאכי נמצא בחדרו במשרדי הלקוחה, מתאמת מזכירתו של מנכ”ל החברה את הפגישות הנערכות בינו ובין עובדי הלקוחה.
יוסף, עורך דין לשעבר, הושעה מלשכת עורכי הדין למשך 9 שנים לאחר ששלח ידו בכספי לקוחות. בגילו המופלג אין באפשרותו למצוא פרנסה חלופית. יוסף נתון בחובות כבדים. ידידו משכבר הימים, עו”ד מיכאל, מעוניין להעסיקו כפקיד במשרדו בתקופת ההשעיה.
עו”ד נועם מייצג חברה במיזם עסקי שבו היא מעורבת. כחלק מטיפולו בעניין הוא אף משמש נאמן לטובת החברה לכספים המגיעים לה בגין המיזם. עו”ד נועם סיכם עם נציגי החברה ששכר טרחתו תמורת הטיפול בענייני החברה הקשורים למיזם העסקי ישולם לו כאחוז מערך העלייה בשווי מניותיה שייגרם כתוצאה ממעורבותה במיזם העסקי. שווי מניות החברה אכן עלה, אך החברה נמנעה מלשלם את שכר הטרחה. לפיכך, החליט עו”ד נועם לעכב אצלו את הכספים שלהם הוא משמש נאמן, ולהגיש מיד תביעה לקבלת שכר הטרחה.
עו”ד יונתן הוא דירקטור בחברה ציבורית להכנת מזון לחתונות, ושימש עד לפני 6 חודשים חבר בוועדת התכנון והבנייה של העיר פתח תקווה. שותפו של עו”ד יונתן, עו”ד רמי, התבקש לייצג לקוח בפני ועדת התכנון והבנייה. עו”ד יעל, עובדת שכירה של עוה”ד יונתן ורמי, התבקשה לייצג את מנכ”ל החברה הציבורית בתביעת רשלנות הנוגעת לפעילותו כמנכ”ל.
עו”ד ראובן שלח ידו בכספי עסקת מקרקעין שנתקבלו אצלו בשביל לקוחו. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הגישה נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי. במהלך ניהול ההליך בבית הדין המשמעתי התברר כי נגד עו”ד ראובן הוגש גם כתב אישום פלילי בגין אותם מעשים.
שמעון הוא אזרח מדינת ישראל וגם אזרח מדינת רומניה. שמעון משמש עורך דין ברומניה ואינו עורך דין בישראל. שמעון אף אינו מופיע במרשם עורכי הדין הזרים שמנהלת לשכת עורכי הדין. שמעון מבקש ליתן שלא בדרך עיסוק שירות משפטי בישראל. השירות המשפטי יינתן לעניין הדין החל ברומניה.
עו”ד גד מעוניין לעסוק במקצועו במסגרת חברת עורכי דין שתהא בבעלותו. גד מעוניין לקרוא לחברה על שם בתו בת ה-7 – “מעיין שירותים משפטיים בעירבון מוגבל”.
מה הדין
עו”ד זבולון נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה.
עו”ד זכריה הוא חבר מחוז הצפון בלשכת עורכי הדין, העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים. במקביל, משמש עו”ד זכריה בהתנדבות כבא כוח ועדת האתיקה המחוזית בצפון בהליכים המשמעתיים שהיא מנהלת נגד עורכי דין. במהלך דיון באחד התיקים שניהל עו”ד זכריה בשם ועדת האתיקה בבית הדין המשמעתי בצפון ביקש המתלונן לחזור בו מתלונתו, וסירב למסור עדות מרשיעה. עו”ד זכריה איבד את עשתונותיו, ובאוזני כל הנוכחים בדיון איים על העד כי אם לא ימסור עדות שתפליל את הנקבל, ישלח את לקוחותיו העבריינים לחסל אותו. בגין איום זה החליטה ועדת האתיקה להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי נגד עו”ד זכריה עצמו.
עדי הוא יזם המעוניין להקים חברת הזנק. במסגרת מאמציו לגיוס הון ראשוני להקמת החברה חתם עדי על חוזה עם עו”ד שי. על פי החוזה, שי ילווה לחברה כספים, ובתמורה תעניק החברה לשי כמה מניות ואף תשכור את שירותיו של שי לשם טיפול בענייניה המשפטיים המצויים בתחום התמחותו.
חברותו של אבי בלשכת עורכי הדין פקעה לאחר שהוא נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע. אבי פנה לאופיר, לקוח שייצג כעורך דין בעבר, ודרש ממנו את תשלום החוב שנותר על שירותיו.
עו”ד כרמי ייצג את אלנה בבית הדין הרבני האזורי. לאחר שהגיש כבא כוחה ערעור לבית הדין הרבני הגדול הוא מונה להיות חבר הוועדה למינוי דיינים.
עו”ד ג’ואי, שהוא עורך דין ישראלי, פתח בארץ שלוחה של משרד עורכי הדין הקנדי “סמית’ אנד סמית’”, והוא מעוניין להשתמש בשם המשרד הקנדי גם בשלוחה של המשרד בארץ.
עו”ד גורן העביר תיק לטיפולו של עו”ד ברוך מכיוון שהיה חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפי לקוחו בשל עומס בעבודה. עו”ד גורן מבקש מעו”ד ברוך לקבל חלק משכר הטרחה.
“גזזת” היא חברה עסקית בע”מ המסייעת לנפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת או לשאריהם לקבל פיצוי כספי הולם מהמדינה על הנזקים שנגרמו להם מטיפולי ההקרנות. לחברה אתר אינטרנט שבו היא מפרסמת את שירותיה ואת מתווה פעילותה. החברה גובה מכל לקוח 2,000 ש”ח על שירות משפטי, ובתמורה לכך מייצג עו”ד שמעון, המועסק בחברת “גזזת”, את לקוחות החברה בתביעותיהם בבתי המשפט בעניין זה. רווחיה של החברה נאים, אך שמעון אינו שותף להם, שכן הוא מועסק כשכיר.
איזה מן המשפטים הבאים נכון לגבי ועדת המינויים שהוקמה בחוק לשכת עורכי הדין?
עורך דין ראובן הודיע ללשכת עורכי הדין כי אינו עוסק בעריכת דין. ההודעה התקבלה בלשכת עורכי הדין ביום 1.1.2016. ביום 1.2.2016 תקף עורך דין ראובן את שכנו ונפתחה נגדו חקירה משטרתית.
עו”ד דוד מייצג את לקוחו יהונתן בהליך בענייני משפחה. את הצד שכנגד מייצג עו”ד שאול. לאחר שיהונתן לא התייצב לאחד הדיונים בתיק, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה אם ידע יהונתן על אותו דיון. עו”ד דוד טוען כי דווקא הודיע ליהונתן על אודות הדיון. עו”ד שאול מבקש לזמן את עו”ד דוד להעיד על כך. יהונתן ויתר על חיסיון עורך דין-לקוח לעניין זה.
רחל היא תובעת באחד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה. בין רחל לבין שכנתה לאה התפתחה מריבה בעניין שאין לו כל קשר לתפקידה, ובמסגרתה ירקה רחל בפניה של לאה. לאה הנזעמת מיהרה להגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, וזו החליטה להגיש קובלנה משמעתית נגד רחל בגין היריקה. רחל חוששת מאוד מההליך המשמעתי הצפוי לה, ופנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על הפסקת ההליכים נגדה.
עו”ד מוחמד הוא דירקטור בחברה הציבורית מתוק לו לייצור סוכריות. אביו של עו”ד מוחמד, עו”ד סעיד, מקבל הצעה לייצג את חברת האם של מתוק לו. בתו של עו”ד מוחמד, עו”ד נג’מה, מקבלת הצעה לייצג את חברת הבת של חברת מתוק לו.
עו”ד רותם מייצג את תאגיד אור צילומים בע”מ התובעת את פרקש תעשיות בע”מ על הפרת זכויות יוצרים. לעו”ד רותם נודע כי פרקש תעשיות בע”מ עומדים להעיד מטעמם את יובל, יושב ראש הנהלת אור צילומים בע”מ, והוא מעוניין לבוא בדברים עם יובל טרם עדותו זו כדי שיוכל להזמין אותו להעיד גם מטעם אור צילומים בע”מ.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין הורה למשרד עורכי דין זר להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל.
נגד עו”ד פלונית החלו בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז תל אביב שבו היא רשומה, ואולם בתקופה שעברה עד שהוגשה הקובלנה נרשמה עו”ד פלונית במחוז ירושלים.
פרקליט המדינה הגיש קובלנה לבית דין משמעתי נגד עו”ד ג’רבי, אך זו נדחתה על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי, ופרקליט המדינה הגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. במהלך הדיון בבית הדין המשמעתי הארצי התברר לפרקליט המדינה כי עו”ד ג’רבי פעל כסוכן סמוי של המשטרה וביקש לחזור בו מהערעור.
לאחר שבמהלך דיון בתנאי שחרור בערובה לא הסכים איש מבני משפחתו של גבע, המואשם בעבירות מס, לערוב להתייצבותו למשפט, חתם סנגורו, עו”ד רז, על ערבות אישית בסך 200,000 ש”ח להבטחת התייצבותו. עם תחילת המשפט כפר עו”ד רז בשם גבע בעובדות כתב האישום שיוחסו לגבע, אף שבערב שלפני הדיון הודה בפניו גבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו.
עו”ד עידן עוסק זה שנים רבות בתחום המשפט האזרחי. חיים הגיע אל עו”ד עידן לפגישת התייעצות קצרה לצורך הערכת סיכויים וסיכונים הנגעים לתביעה העלולה להיות מוגשת נגדו בעתיד הקרוב. חיים לא הציג לעידן מסמכים להוכחת גרסתו (הגם שטען שיש בידיו מסמכים לרוב). בתום הישיבה הקצרה הודה חיים לעו”ד עידן על עצותיו הטובות, אך הודיעו כי ככל הנראה ישכור שירותיו של עורך דין אחר לייצגו בתביעה אם תוגש. לימים, משהוגשה התביעה, נדהם חיים לגלות שעורך דין המייצג את התובע הוא לא אחר מאשר עו”ד עידן.
עו”ד לוי קיבל רישיון לעריכת דין בשנת 2010. לצד פעילותו כעורך דין בתחום דיני החברות, פועל עו”ד לוי גם בענייני ציבור הקרובים לליבו. על מנת לחסוך בעלויות ייחד עו”ד לוי חלק מדירת מגוריו למשרדו, ומחלק זה בדירה הוא פועל הן כעורך דין והן במסגרת פעילותו הציבורית.
יהונתן פנה לעו”ד ענבר וביקש ממנו לטפל עבורו בעניין אזרחי הקשור לפעילותו העסקית של יהונתן בתחום ייבוא טלוויזיות. עו”ד ענבר הבהיר ליהונתן כי יסכים לקבל את הטיפול אם יהונתן יסכים לתת לו כשכר טרחה במקרה של הצלחה 15% אחוזים ממניות יהונתן בחברת ייבוא הטלוויזיות. יהונתן הסתייג תחילה מהצעתו של עו”ד ענבר, אך לאחר התלבטות חתמו השניים על הסכם שכר טרחה בהתאם לדרישתו של עו”ד ענבר.
לעו”ד לוטם לקוחה קבועה, חברה הפועלת בתחום הבנייה למגורים – “בינוי בע”מ”. אריה, שהוא מהנדס במקצועו, פנה לעו”ד לוטם וביקש שתייצג הן אותו הן את חברת “בינוי בע”מ, בעריכת הסכם העסקה. עו”ד לוטם הפנתה את תשומת ליבו של אריה כי חברת “בינוי בע”מ” היא לקוחה קבועה, ולכן אף שלא קיים חשש שלא תוכל למלא את חובתה המקצועית כלפי הצדדים. כללי האתיקה מונעים ממנה לייצג גם אותו במסגרת המשא ומתן עם לקוחתה הוותיקה הנ”ל. אריה התעקש כי תפנה אל לקוחתה ותבקש אישורה בכתב לייצג שני הצדדים גם יחד בעריכת ההסכם.
עו”ד ענבר עוסק זה שנים רבות בתחום החוזים המסחריים. באחת העסקאות הרבות אשר השתתף בטיפול בהן נתגלה, שנים רבות לאחר שצדדים חתמו על מסמכי העסקה בפני עורכי דין אחרים, שאחד הצדדים לא היה כשיר לחתום על מסמכי העסקה ועל כן העסקה אינה כשרה.
יוסי פנה לעורך דין מידד לאחר שהופנה אליו על ידי חברת זכויות פנסיוניות בע”מ, הפועלת למטרת רווח ומפרסמת ברבים את נכונותה לממן שירותים משפטיים ללקוחותיה כחלק ממכלול השירותים שהיא נותנת. עו”ד מידד קיבל על עצמו את הטיפול לאחר ששכר טרחתו סוכם בכתב בינו לבין חברת זכויות פנסיוניות בע”מ.
חברותו של עו״ד ירושלמי בלשכת עורכי הדין פקעה השנה.
אלון הוא עורך דין שגם מכהן כדירקטור בחברה ציבורית.
נועה היא עורכת דין יחידה בשני משרדי עורכי דין אשר בבעלותה הבלעדית.
עליזה פנתה אל עו״ד שגיא על מנת שיגיש תביעת יחסי עבודה (שלא בסעד זמני) נגד מעסיקה הקודם, משרד עורכי הדין. עו”ד שגיא שיגר למשרד עורכי הדיו מכתב התראה בדבר כוונתו להגיש תביעה כנגדם אשר קבלתו אושרה בשיחת טלפון ,ולאחר שבוע הגיש עו”ד שגיא תביעה בשם עליזה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
עו”ד כהן הוריד לטלפון שלו אפליקציה של הקלטת שיחות אוטומטית. דדי, לקוח של עו”ד כהן, נוהג לקיים עימו באופן תדיר שיחות טלפוניות. באחת השיחות שקיימו דדי מוסר לעו”ד כהן גרסה מפורטת בקשר להליך משפטי שעו”ד כהן מייצג בו את דדי. לימים התברר כי הגרסה שמסר הייתה חסרת בסיס וכתוצאה מכך ניתן נגד דדי פסק דין. דדי מאוכזב מהתוצאה ומאשים בכישלון זה את עו”ד כהן. דדי מחליף עו”ד ומגיש נגד עו”ד כהן תביעת רשלנות. עו”ד כהן מעוניין לעשות שימוש בהקלטה במסגרת ההליך המשפטי שמנהל נגדו דדי. מה הדין?
עו”ד מנשס מייצג את אורן בהליך משפטי שבו הוגשה נגד אורן תביעה כספית בטענה כי הפר הסכם מכר לרכישת מגרש. במסגרת פגישה שקיימו עו”ד מנשס ואורן במטרה לברר מהי גרסתו של אורן לצורכי הגנתו, אמר עו”ד אורן לעו”ד מנשס כי הוא לבדו הפר את ההסכם משום שהתחרט שחתם על ההסכם וכי אין ברצונו לרכוש את המגרש. עם זאת, ביקש מעו”ד מנשס שלא לציין זאת בכתב ההגנה וחלף זאת להציג גרסה עובדתית יצירתית לפיה דווקא הצד שכנגד הפר את ההסכם וכי הוא (אורן) נהג כדין ובתום לב. עו”ד מנשס נענה לבקשתו של אורן, ניסח גרסה עובדתית יצירתית בכתב ההגנה, ואף העלה בלהט טענות כאמור בדיון שהתקיים בבית המשפט הנכבד.
איציק פנה לעו”ד ישראלי בבקשה שייצגו בהליך משפט שמתנהל לפני כבוד השופט כוכבי והחל לפני 6 חודשים. עו”ד ישראלי נענה לבקשה והחל בייצוג. בתו של כבוד השופט כוכבי מועסקת כעורכת דין במשרדו של עו”ד ישראלי, ואולם לא תטפל בתיק של איציק במישרין ו/או בעקיפין. עו”ד ישראלי סיפר לאיציק על כך.
עו”ד שמואלי, שמתגורר בירושלים ובה נמצא משרדו, משמש דירקטור בחברה ציבורית בשם “גמה”. תחום עיסוקה של החברה הוא קמעונאות. עו”ד שמואלי מתמחה בשוק ההון. דירקטוריון החברה החליט במליאתו לבקש מעו”ד שמואלי לתת לה ייעוץ משפטי בעניין מסוים שבתחום מומחיותו.
עו”ד כרמלי מתגורר בתל אביב ומתמחה בייצוג חברות בתחום הקמעונאות. עו”ד כרמלי הוא בן דודו של עו”ד שמואלי, המשמש דירקטור בחברה ציבורית בשם “גמה”. עו”ד כרמלי נענה לבקשתה של חברת “גמה” לייצג אותה בהליך משפטי שמתנהל בבית המשפט הנכבד בינה לבין חברה מתחרה בתחום הקמעונאות. בא כוחה של החברה המתחרה פנה לעו”ד כרמלי והבהיר לו שמבחינה אתית הוא מנוע מלייצג את חברת גמה בהליך.
למשרדו של עו”ד כהן הגיע לקוח חדש העונה לשם מר פדאל. מר פדאל הוא איש עסקים ידוע ומוכר. עו”ד כהן נרגש מעצם פנייתו של מר פדאל למשרדו ומבין את הפוטנציאל הפרסומי הטמון בקבלת לקוח שכזה למשרד. עו”ד כהן מחתים את מר פדאל על הסדר שכר טרחה וכן מסביר למר פדאל כי ייתכן שיעשה שימוש בתמונות משותפות של השניים לטובת פרסום משרדו של עו”ד כהן.
עורך דין החליט לפרסם באתר האינטרנט של חברו, שעוסק בתחום התיווך, מאמר משפטי וכן סרטון מקצועי הנוגע לפעילות משרדו.
עורך דין החליט לתרום כסף לטובת הוצאת חוברת לכבוד חג הפסח בתמורה לחסות שתופיע על גבי חצי עמוד בחוברת, שבה יוזכר שמו ומשרדו לרבות פרטי ההתקשרות.
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי
