0 מתוך 40 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 40 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
הנח כי לעבירה מסוימת קבוע עונש חובה של שנתיים מאסר, ודוד הורשע בניסיון לביצועה.
מה הדין?
מאירה הישראלית טיילה ברחובות ניו דלהי שבהודו ואברם ההודי נטל ממנה את ארנקה בלא שתבחין בכך. כעבור כמה דקות גילה אברם להפתעתו שמאירה היא אזרחית ישראלית. אברם טרם נשפט על העבירה בהודו.
האם דיני העונשין של ישראל חלים על מעשה זה?
שלומי הוא עובד זוטר בחברת “האיגוד בע”מ”. במהלך מילוי תפקידו בחברה ביצע שלומי עבירת רשלנות ועבירת אחריות קפידה, אך לא ניתן לראות במעשיו את מעשיה של החברה.
דוד נחשד בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה (עבירה שדינה 3 שנות מאסר) וזיוף בנסיבות מחמירות (עבירה שדינה 5 שנות מאסר). העבירות בוצעו ביום 1.1.2009, אולם רק ביום 1.6.2014 הוגשה בגינן תלונה במשטרה. בו ביום החלה המשטרה בחקירת המקרה. דוד שיתף פעולה בחקירה, לא נבצר מן המשטרה להשלימה מכל סיבה שהיא , והחקירה הסתיימה ביום 1.6.2015.
האם מבחינת דיני ההתיישנות ניתן כיום, בחודש דצמבר 2019, להעמיד את דוד לדין בגין העבירות שבהן נחשד?
שלומית, אשתו של חיים, חתמה על ערבות לקיים חיוביו של חיים על פי חוזה שחתם עם ספק רכיבים אלקטרוניים לעסקו. להבטחת החזר חיוביו, ובנוסף לחתימת שלומית על כתב ערבות, שעבד חיים נכס מקרקעין הרשום על שמו לטובת הספק. בכתב הערבות שעליו חתמה שלומית צוין מפורשות כי היא תחול רק על חיובים עתידיים. עוד נקבע בה שהיא תחול על חיובים קצובים ובלתי קצובים של חיים כלפי הספק. בכתב הערבות צוין כי השעבוד האמור לא יעבור לזכות שלומית גם אם תיאלץ למלא ערבותה.
משה נפגע קשה בתאונת דרכים בשעה שרכב על אופנועו, כשבצידו האחר של הכביש נהג ברכבו חברו הטוב אהרן, ועל המדרכה הסמוכה עמדה אימו. אימו של משה וכן אהרן היו עדים לתאונה. משה הפצוע נפטר במקום האירוע לעיני אימו וחברו אהרן. אימו של משה וחברו אהרן סובלים מנזק נפשי חמור בעקבות האירוע, ומעוניינים לתבוע את נזקיהם.
אימו של משה אינה זכאית לתבוע כלל, ואילו אהרן זכאי לתבוע את נזקיו ממבטחת רכבו.
לגיל פוליסת ביטוח חיים המבטיחה במקרה של מוות תשלום לשאריו בסך 100,000 ש”ח. כתוצאה מרשלנותו של שמעון, נפטר גיל. גילה היא רעייתו של גיל. לפי הדין, בתקופת האבל זכאית גילה לקבל את מלוא משכורתה, אף שלא עבדה בפועל. גילה אכן קיבלה את מלוא משכורתה בגין תקופת האבל, בסכום של 10,000 ש”ח, אף שלא עבדה בפועל בתקופה זו. חברת הביטוח שילמה לגילה את מלוא סכום הפוליסה. גילה הגישה תביעה לפיצויים נגד שמעון, ונקבע כי היא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 300,000 ש”ח, ולגיל אין יורשים מלבדה.
מהו הסכום שעל שמעון לשלם בפועל לגילה?
דני רכש מכונית מחברת “רכבים בע”מ”, אף שהרכב אמור היה להימסר לדני ביום 1.1, עיכבה החברה את מסירת הרכב לדני בשבוע. לדני נגרם בעקבות זאת נזק ממון, והוא הגיש תביעה כספית בנזיקין לבית המשפט בשל נזקו בגין עיכוב שלא כדין.
אליהו מעוניין להתמנות לשר שנה לאחר שסיים לרצות מאסר.
שרית מעוניינת להגיש תביעה לתגמולי ביטוח בגין תאונה שאירעה לה ביום 1.1.2019. בהתאם להסכם הביטוח, על שרית להמתין 90 יום ממועד קרות מקרה הביטוח, בטרם תגיש תביעתה.
תומר התקשר עם רוני בהסכם למכירת מלגזה על סך של 10,000 לירות מצריות. במועד התשלום ביקש רוני לבטל את ההסכם בטענה שלירה מצרית היא מטבע אסור לתשלום בישראל.
קראו את הקטע הבא וענו על 3 השאלות שלאחריו:
סעיף 413ה לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) נחקק בשנת 1990, והוא קובע: “ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים”. הניחו כי המחוקק ביטל את הסעיף וקבע במקומו 3 עבירות חדשות הקובעות כדלהלן:
413ה1: ההורס או פוגע ברכב או בחלק ממנו בכוונה, דינו – מאסר חמש שנים.
413ה2: ההורס או פוגע ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר שלוש שנים.
413ה3: ההורס או פוגע ברכב או בחלק ממנו ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
אורן שידל את בוריס ואת ג’ורג’ לשדוד את דינה. בוריס וג’ורג’ הסכימו לכך, וחילקו את התפקידים ביניהם, כך שבוריס יעמוד בפינת הרחוב ויאבטח את השוד, ואילו ג’ורג’ ישדוד את דינה כשהיא תעבור שם. אין קשר עין ביניהם. בזמן שג’ורג’ שדד את דינה, בוריס הרס בכוונה את רכבה של ורד בלי ידיעתם או הסכמתם של ג’ורג’ או של אורן, מכיוון שניסתה לנסוע על מנת להזעיק עזרה. בית המשפט קבע שבנסיבות העניין אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות שכך יקרה.
מהו היסוד הנפשי הנדרש לצורך הטלת אחריות פלילית על אדם לפי סעיף 413ה לחוק העונשין (סעיף המקורי שנחקק בשנת 1990)?
מהי האחריות הפלילית של ג’ורג’ להריסת רכבה של ורד?
מהי האחריות הפלילית של אורן להריסת רכבה של ורד?
שמעון היה נשוי לדרורית במשך כ-30 שנה. מנישואים אלו נולד להם לוי אשר הלך זה מכבר לבית עולמו ולא הותיר אחריו צאצאים. שמעון נפטר ולא הותיר אחריו צוואה. הוא הותיר אחריו את אביו.
חלקה בבעלותו של תומר בגבעתיים הופקעה בהודעה של שר האוצר לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) לפני 6 שנים, והרשות המפקיעה תפסה חזק במקרקעין. תומר מעוניין לקבל פיצויים בגין הפקעת המקרקעין.
דירקטוריון חברה ציבורית החליט לבצע חלוקה שלא מתוך רווחיה של החברה ללא אישור בית המשפט. אחת מבעלי המניות מבקשת להגיש בשם החברה תביעה נגזרת נגד חברי הדירקטוריון. חברי הדירקטוריון טוענים שפעלו בתום לב, באחריות, לאחר קבלת מידע מקיף ושקילת כל החלופות, וכן קיבלו את ההחלטה כשטובת החברה, והיא בלבד, לנגד עיניהם.
אבי ושרה נשואים ולהם בן יחיד, קטין, ששמו יצחק. בני המשפחה נסעו ברכב שבו נהג אבי ללא רישיון תקף עקב שלילת רישיונו וללא ביטוח חובה. למרבה הצער אירעה תאונה, ויצחק נהרג.
בהמלצת עורך דינם, תבעו אבי ושרה את קרנית כיורשיו של יצחק. לאחר מחשבה נוספת, כדי להימנע מתביעת שיבוב של קרנית נגד אבי, הסתלק אבי מעיזבונו של יצחק, וניתן צו ירושה שבו רק שרה יורשת את יצחק. נתון כי קרנית לא יכולה הייתה לדעת את העובדות שלעיל לפני מתן צו הירושה.
קרנית הגישה בקשה לתיקון צו הירושה.
“נחתומים בע”מ” היא חברה המנהלת מאפייה לכיכרות לחם. החברה אינה בבחינת חברה שקופה או חברה משפחתית. החברה מכרה נכס מקרקעין, ובעלי המניות שלה מבקשים לדעת אם גם חברה זכאית לפריסת השבח הריאלי במסגרת סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין.
חברה מסוימת, העוסקת בייצוא סחורות, ניהלה משא ומתן עם מספנה במטרה לרכוש ספינת תובלה לסחורותיה. במהלך המשא ומתן הוחלט בדירקטוריון להפסיק את המשא ומתן ולהעביר סחורות באמצעות חברת ספנות שונות, כי כך יותר כלכלי. אחד הדירקטורים הציעה למספנה למכור לו באופן אישי את הספינה לצורך חברה אחרת שבבעלותו.
בחברה שעוסקת בייבוא ביגוד עולה הצעה בדירקטוריון, ולפיה החברה תפתח קו ייבוא של משקפי שמש יוקרתיים שתואם את קהל היעד של החברה. עלות ההשקעה הכספית הכרוכה בפיתוח כאמור היא משמעותית מאוד. לאחר שמוצגת לדירקטוריון החברה אך ורק מצגת מרשימה שבה מופיעה הערכה כללית בלבד בדבר כדאיות העסקה, מחליט דירקטוריון החברה לאשר את העסקה באופן מידי וללא בדיקה נוספת. לימים התברר כי ההשקעה הסבה לחברה נזקים כספיים משמעותיים וכי ההשקעה הכספית ירדה לטמיון.
שמעון, בעל מניות בחברת “סיטי”, סבור שדירקטוריון החברה “סיטי” התרשל משמעותית בתפקידו שעה שאישר עסקה לרכישת קרקע חקלאית במחיר מופקע מתוך הנחה כי זו תופשר לבנייה בעתיד הקרוב. הדירקטוריון לא בדק היטב את מצבה התכנוני של הקרקע, ולימים זו לא אושרה לבנייה ונותרה קרקע חקלאית בשווי מזערי. בכך נגרם לחברה נזק כספי ניכר. שמעון סבור שיש לתבוע את דירקטוריון החברה, והוא פונה לחברה בבקשה להגשת תביעה נגזרת נגד דירקטוריון החברה, אך זו משיבה בשלילה. שמעון מחליט להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תביעה נגזרת. בתחילתו של ההליך המשפטי מתברר כי בשל מצוקה כלכלית שאליה נקלע שמעון, הוא נאלץ למכור את מניותיו כמה ימים לפני שהוגשה לבית המשפט הבקשה לאישור תביעה נגזרת.
שמעון משמש דירקטור בחברה פרטית. שמעון זומן לישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה קבלת החלטה ביחס למכר של אחד מנכסי החברה. בזימון לישיבת הדירקטוריון צוין כי זו תתקיים בתאריך 4.2.2020 בשעה 16:00. ביום 1.2.2020 התברר לשמעון כי נפלה טעות בזימון וכי הישיבה תתקיים ביום 3.2.2020 בשעה 16:00. שמעון כעס מאוד, ואולם הגיע לישיבה שהתקיימה ביום 3.2.2020 והתלונן על הפגם בזימון. במסגרת ישיבה זו התקבלה החלטה בנוגע לאחד מנכסי החברה על ידי דירקטוריון החברה. שמעון חפץ בביטול ההחלטה.
לאחר קיום דיון ובחינה סבירה אישרו כל חברי הדירקטוריון בחברת “בטה” עסקה שעל פיה נכנסה החברה לתחום פעילות חדש. בעת אישור העסקה פעלו חברי הדירקטוריון בתום לב וסברו כי מדובר בעסקה ראויה שתיטיב עם החברה. לימים התברר כי הכניסה לאותו תחום פעילות חדש לא הוכיחה את עצמה וכי לחברה נגרמו נזקים כספיים משמעותיים. לדירקטורים ניתנו כתבי פטור ושיפוי (שעוגנו בתקנון החברה) עם כניסתם לתפקיד. הדירקטורים חפצים לברר אילו הגנות יחולו עליהם בנסיבות העניין במקרה שבו ייתבעו על ידי החברה.
שירי ולירי שותפות במקרקעין. בין השתיים קיים הסכם שיתוף ולפיו הן אינן רשאיות לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין לתקופה של 5 שנים ממועד חתימת הסכם השיתוף (להלן: “התניה בהסכם”). בחלוף 3.5 שנים ממועד חתימת ההסכם נתגלעו בין השתיים חילוקי דעות מהותיים באשר לפרויקט בנייה שלירי מעוניינת לקדם בשטח המקרקעין כאשר שירי פועלת במכוון ובחוסר תום לב למען סיכול הפרויקט. לירי מעוניינת לפרק את השיתוף בין השתיים אך אובדת עצות בשל התניה בהסכם.
איציק פנה לעו”ד ישראלי בבקשה שייצגו בהליך משפט שמתנהל לפני כבוד השופט כוכבי והחל לפני 6 חודשים. עו”ד ישראלי נענה לבקשה והחל בייצוג. בתו של כבוד השופט כוכבי מועסקת כעורכת דין במשרדו של עו”ד ישראלי, ואולם לא תטפל בתיק של איציק במישרין ו/או בעקיפין.
עו”ד ישראלי סיפר לאיציק על כך.
בין שאול ודוד, מצד אחד, ושמואל, מצד שני, נכרת חוזה. לפי החוזה על שאול ודוד לשלם לשמואל סכום חד פעמי ויחיד של 10,000 ש”ח.
במשך שנים סיפרה פועה לשפרה שיוכבד לקחה ממנה את המטפחת היקרה שאימה המנוחה נתנה לה. שפרה החליטה לעשות מעשה, נטלה את המטפחת מיוכבד והעבירה אותה לידי פועה. יוכבד הגישה נגד שפרה תובענה אזרחית בנזיקין בגין עוולת הגזל.
איזה מהמשפטים הוא המדויק ביותר בנוגע לסעד האכיפה בדיני החוזים?
דרורית ואלי, בני זוג, חתמו יחד על הסכם הלוואה בחשבון עובר ושב משותף בבנק. קשיים כלכליים הביאו להפרת ההסכם וליצירת חוב כלפי הבנק. בני הזוג פרודים כעת, ואלי הגיש בקשה לחדלות פירעון ולאחרונה קיבל הפטר מחובותיו.
שני שותפים, החליטו לצרף שותף שלישי להשקעותיהם בסין. במהלך פגישה שערכו השלושה בבר בתל אביב סיכמו הצדדים בעל פה את הפרטים הבאים:
הצדדים ירכשו יחד נדל”ן בשווי 4 מיליון דולר;
שני השותפים הראשונים יעבירו סכום של מיליון דולר ברכישת הנדל”ן ;
השותף החדש יביא השקעה מגורם חיצוני בסך 2.5 מיליון דולר וישקיע מכספו חצי מיליון דולר ;
הפרת ההתחייבות להשקעת הסכומים על ידי מי מהצדדים תעניק פיצוי מוסכם בסך 10 מיליון דולר לכל אחד מהצדדים שאינו המפר והשבת הכספים האישיים שהושקעו.
איזה מבין המשפטים הבאים הוא הנכון על פי דין?
עו”ד שמואלי, שמתגורר בירושלים ובה נמצא משרדו, משמש דירקטור בחברה ציבורית בשם “גמה”. תחום עיסוקה של החברה הוא קמעונאות. עו”ד שמואלי מתמחה בשוק ההון. דירקטוריון החברה החליט במליאתו לבקש מעו”ד שמואלי לתת לה ייעוץ משפטי בעניין מסוים שבתחום מומחיותו.
עו”ד כרמלי מתגורר בתל אביב ומתמחה בייצוג חברות בתחום הקמעונאות. עו”ד כרמלי הוא בן דודו של עו”ד שמואלי, המשמש דירקטור בחברה ציבורית בשם “גמה”. עו”ד כרמלי נענה לבקשתה של חברת “גמה” לייצג אותה בהליך משפטי שמתנהל בבית המשפט הנכבד בינה לבין חברה מתחרה בתחום הקמעונאות. בא כוחה של החברה המתחרה פנה לעו”ד כרמלי והבהיר לו שמבחינה אתית הוא מנוע מלייצג את חברת גמה בהליך.
עו”ד כהן הוריד לטלפון שלו אפליקציה של הקלטת שיחות אוטומטית. דדי, לקוח של עו”ד כהן, נוהג לקיים עימו באופן תדיר שיחות טלפוניות. באחת השיחות שקיימו דדי מוסר לעו”ד כהן גרסה מפורטת בקשר להליך משפטי שעו”ד כהן מייצג בו את דדי. לימים התברר כי הגרסה שמסר הייתה חסרת בסיס וכתוצאה מכך ניתן נגד דדי פסק דין. דדי מאוכזב מהתוצאה ומאשים בכישלון זה את עו”ד כהן. דדי מחליף עו”ד ומגיש נגד עו”ד כהן תביעת רשלנות. עו”ד כהן מעוניין לעשות שימוש בהקלטה במסגרת ההליך המשפטי שמנהל נגדו דדי.
עו”ד מנשס מייצג את אורן בהליך משפטי שבו הוגשה נגד אורן תביעה כספית בטענה כי הפר הסכם מכר לרכישת מגרש. במסגרת פגישה שקיימו עו”ד מנשס ואורן במטרה לברר מהי גרסתו של אורן לצורכי הגנתו, אמר אורן לעו”ד מנשס כי הוא לבדו הפר את ההסכם משום שהתחרט שחתם על ההסכם וכי אין ברצונו לרכוש את המגרש. עם זאת, ביקש מעו”ד מנשס שלא לציין זאת בכתב ההגנה וחלף זאת להציג גרסה עובדתית יצירתית לפיה דווקא הצד שכנגד הפר את ההסכם וכי הוא (אורן) נהג כדין ובתום לב. עו”ד מנשס נענה לבקשתו של אורן, ניסח גרסה עובדתית יצירתית בכתב ההגנה, ואף העלה בלהט טענות כאמור בדיון שהתקיים בבית המשפט הנכבד.
ראובן מוכר לשמעון מבנה בבעלותו שהוא בציע בו חריגות בנייה לא מאושרות. ההסכם מותנה בכך שראובן יצליח להכשיר את הבנייה הלא חוקית בתוך 6 חודשים ממועד החתימה. ראובן מתחרט שמכר את המבנה ולא פועל ממשית להכשרת הבנייה, והאישור לא מתקבל. שמעון מודע לכך שראובן לא פועל ממשית למען השגת האישור. ראובן מבקש לטעון כי ההסכם בטל מעיקרו.
שלי ותמי שותפות במקרקעין ורשומה לטובתן זכות קדימה הדדית ביחס למקרקעין. שלי, אשר מעוניינת למכור את חלקה במקרקעין, מודיעה על כך לתמי בכתב, מציינת את התמורה המתבקשת בגין חלקה במקרקעין, ומציעה לה לרכוש את חלקה בטרם מכירתם לצד ג’. תמי מתלבטת, ולבסוף מודיעה לשלי בחלוף 30 יום כי היא מעוניינת לרכוש את חלקה במקרקעין ובחלוף 7 ימים נוספים אף מפקידה בידי הרשם את סכום התמורה בצירוף המיסים הנדרשים. שלי מודיעה לטלי כי העסקה כבר לא רלוונטית היות שיום לפני שהפקידה את התמורה בידי הרשם, מכרה שלי את חלקה במקרקעין לצד ג’ ששילם באותו היום את מלוא התמורה בגין חלקה במקרקעין.
במשך שנים אורי מחנה את רכבו הפרטי במעבר צדדי שצמוד לבית הפרטי שלו אך שייך למקרקעין של שכנו – דוד. בחלוף 25 שנים מאז שהחל השימוש האמור, מוכר דוד את המקרקעין לחזי. אורי ממשיך להחנות את רכבו באותו מעבר. בחלוף 7 שנים נוספות מאז שחזי רכש את המקרקעין מחליט חזי להפסיק את השימוש הנ”ל, ומודיע לאורי כי אין לו זכות להחנות את רכבו במעבר זה.
ברח’ אלכסנדרוני בתל אביב ממוקם מבנה שהוא “בניין רכבת” שכולל אגפים ומתקנים נפרדים. בין המשפחות שמתגוררות במבנה זה מתעוררים חילוקי דעות באשר לנשיאה בהוצאות ההחזקה של הרכוש המשותף (להלן: “שאלת הוצאות ההחזקה”) ובאשר להצמדה של חלקים מסוימים מהרכוש המשותף לדירות מסוימות (להלן: “שאלת ההצמדה”). אין בתקנון הבניין הוראות בנושאים אלה. המפקחת נדרשת להכריע בסכסוך זה.
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי
