0 מתוך 10 שאלות הושלמו
שאלות:
כבר השלמת את המבחן בעבר. לכן אינך יכול להתחיל אותו שוב.
המבחן נטען…
עליך להתחבר או להירשם כדי להתחיל את המבחן.
אתה חייב להשלים קודם את הבאים:
0 מתוך 10 שאלות נענו נכון
הזמן שלך:
זמן חלף
השגת 0 מתוך 0 נקודה(ות), (0)
נקודה(ות) שקיבלת: 0 מתוך 0, (0) 0 שאלות פתוחות בהמתנה (נקודה(ות) אפשרית(יות): 0)
אירעה תאונת דרכים ברכב שהיה מבוטח בביטוח חובה בחברת “ביט ביטוח”, וראובן ושמעון שהיו ברכב נהרגו, למרבה הצער. למרות כל מאמצי חוקר המשטרה אי אפשר לדעת מי נהג ברכב, ראובן או שמעון. מתברר כי לראובן לא היה רישיון נהיגה, ולכן טוענת חברת “ביט ביטוח” כי משלא הוכחה זהות הנהג ולא הוכח שלאותו נהג היה רישיון נהיגה תקף היא פטורה מחבות ועל “קרנית” לפצות את יורשי עיזבונם של ראובן ושמעון, “קרנית” טוענת כי במצב דברים זה החבות על המבטחת.
מה הדין?
דניאל עצר את רכבו לפני מעבר חציה כדי לאפשר לדנה, הולכת רגל, לחצות בביטחה. שמשון לא הבחין בעצירת רכבו של דניאל, פגע בו מאחור, והדף את רכבו של דניאל לעברה של דנה שנפגעה מחזית רכבו של דניאל. רכבו של דניאל מבוטח בביטוח חובה כחוק בחברת “השומר” ואילו רכבו של שמשון מבוטח בביטוח בביטוח חובה כחוק בחברת “החלוץ”.
מי חב כלפי דנה בפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת הדרכים?
משה נפגע בגופו בתאונה מפגיעת מחפר זחלי כאשר שהה באתר בנייה. למחפר הוצאה פוליסת ביטוח חובה לרכב מנועי על ידי חברת ביטוח. על פי לשון סעיף 1 לחוק הפיצויים, רכב מנועי מוגדר כך:” “רכב מנועי” או “רכב” – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות”. לצורך השאלה הניחו כי המחפר הנידון אינו נכלל בהגדרת המונחים “טרקטור” ו”מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש.
משה הגיש תביעה נגד מפעיל המחפר בעת התאונה, החברה שהעסיקה אותו (להלן: “המעסיקה”) והמבטחת שלה מכוח פקודת הנזיקין, תשכ”ח, טען כי נזק נגרמו בשל רשלנות המפעיל והמעסיקה בהפעלת המחפר. מבטחת המעסיק טענה להגנתה כי לנוכח כלל “ייחוד העילה” ובהינתן דיש למשה עילת תביעה מכוח חוק הפלת”ד (להלן: “חוק הפיצויים”), נגד מבטחת המחפר, אין לו עילת תביעה נגדה.
ביום 01/07/2017 אירעה תאונת-דרכים שבה היו מעורבים שני כלי רכב מסוג מכונית פרטית. בכל כלי רכב היה נהג אחד ונוסע אחד. לכל המעורבים נגרמו נזקי גוף בשל התאונה.
סיליה נהגה ברכבה, רביבה ישבה לצידה. במהלך הנסיעה על כביש החוף, אירע תקר באחד הגלגלים. סיליה העמידה את רכבה בשול הכביש והיא ורביבה יצאו מהרכב. בעוד סיליה עמלה על החלפת הצמיג, עמדה רביבה בסמוך, עישנה ודיברה בטלפון הנייד שלה. באותה העת עשה את הדרך לביתו דוד עם מכונית המאזדה שלו, דוד איבד את השליטה ברכבו פגע ברביבה ונגרם לה נזק גוף. לאחר הפגיעה ברביבה, רכבו של דוד פגע גם במכוניתה של סיליה. מבטחת הרכב של דוד ומבטחת הרכב של סיליה הסכימו שמדובר בתאונת דרכים, אך דעותיהן נחלקו בנוגע לאחריות לגבי רביבה. מבטחת הרכב של דוד טענה כי על מבטחת הרכב של סיליה לשאת במלוא הפיצוי לרביבה. לעומת זאת, מבטחת רכבה של סיליה טענה כי על מבטחת הרכב של דוד לשאת במלוא הפיצוי. המגשר אליו פנו המבטחות סבר כי על שתיהן לשאת בפיצוי בחלקים שווים.
לביהמ”ש הוגשו שתי תביעות נגד חברת הביטוח “ביטוחיטיס בע”מ”. באירוע הראשון רוני נסעה לקמפינג במכוניתה ועצרה ביער הסמוך כדי לבשל ארוחת צהרים על ידי אמגזית. בשל דליפת גז ממיכל האמגזית בא הגז במגע עם מיכל הדלק ובעקבות זאת התלקחה מכוניתה של רוני. בשל התלקחות המכונית, רוני נכוותה בגופה. באירוע השני, נכנסה עדנה למכונית כשהסיגריה שעישנה דולקת, ולפני שהתניעה את המכונית נשמטה הסיגריה מפיה והבעירה את הריפוד של המושב שלצד הנהג. כתוצאה מכך נגרמו לה כוויות בגופה. חברת ביטוחיטיס היא מבטחת מכוניתיהן של רוני ועדנה.
שלמה נפגע עקב התפוצצות של הגלגל שהתרחשה תוך כדי תיקון הרכב במוסך בו הוא עובד.
האם זכאי שלמה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
קראו את הקטע הבא וענו על שאלות 8 – 9
השופט עמית ברע”א 5470/18 שלמה חברה לביטוח: הלכת פדידה יפה לענייננו. בשני המקרים הרכב חנה והיה בעצירה מוחלטת, והניזוקים הגיעו אליו על מנת לקחת דבר מה. בעניין פדידה הניזוק נפגע בעת ירידתו מהרכב לאחר שכבר נכנס לרכב, ואילו בענייננו המשיבה נפגעה לאחר שפתחה את דלתו הימנית-אחורית של הרכב ואך רכנה פנימה. פתיחת הדלת והרכינה לתוך הרכב לא היו למטרה תעבורתית, כפי שבעניין פדידה, הירידה מהמשאית לאחר שנאספה ממנו מצית אינה מקיימת מטרה זו.
אשר להגדרת “פריקה וטעינה”, כשלעצמי, אני נוטה להסכים לדעה כי הוצאת ציוד אישי מהרכב או מתא המטען של הרכב, כמו סל מצרכים, או במקרה שלפנינו סולם קטן תלת-שלבי, אינה בגדר “פריקה”, כפי שנפסק לא אחת בערכאות הדיוניות (ראו, לדוגמה, ע”א (מחוזי חי’) 542/94 סבאג נ’ דולב [פורסם בנבו] (15.1.1996). וראו גם עניין גפן שם אומר השופט ריבלין (כתוארו אז): “למעלה מן הדרוש יאמר כי קיים ספק בשאלה אם היה מקום לראות במשיכת שק המזון משום פריקה, כמשמעותה בסיפא של הגדרת השימוש ברכב המנועי”. והשוו לע”פ 2940/04 לוין נ’ מדינת ישראל, פ”ד מח(4) 545 (1994) שם דחה בית המשפט את הטענה כי הוצאת תיק מסמכים מרכב היא בגדר פריקה וטעינה מותרת לצורך תמרור המתיר חניה לצרכי פריקה וטעינה).
אך איני נדרש לקבוע מסמרות בנושא, מאחר שלטעמי יש לראות את הרכב כזירת התרחשות גרידא, כמקום לאחסון בלבד, כך שאין כל משמעות לחפץ אותו ביקשה המשיבה להוציא. כפי שאם המשיבה הייתה מתכוונת לשוב לרכבה על מנת להוציא מצית, ונפגעת עת רכנה לתוך הרכב – התוצאה הייתה, בדומה לעניין פדידה, כי חוק הפיצויים לא חל, כך גם בענייננו שהמשיבה ביקשה להוציא מהרכב סולם קטן לצורך עבודת הניקיון.
מה עמדתו של השופט עמית ביחס להגדרת “פריקה”?
פסיקתו של השופט עמית מתבססת על כך:
עידן נהג ברכב ללא ביטוח חובה. הילה ישבה לצידו של עידן. במהלך הנסיעה התנגש רכבו של עידן ברכבו של איציק. הילה נפגעה בהתנגשות ונגרם לה נזק גוף. אין כל מחלוקת שהתאונה אירעה בשל רשלנותו של איציק. הילה קיבלה פיצוי מקרנית שהגישה תביעה נגד עידן ודרשה את השבת סכום הפיצויים ששילמה להילה. תביעתה של קרנית התקבלה ועידן הגיש תביעה בה דרש מאיציק לשפותו בסכום שחויב לשלם לקרנית.
בעקבות פציעתה בתאונה נמנעה הילה מלנהוג ברכבה. מספר שבועות לאחר התאונה ביקשה הילה מחברתה להסיעה לטיפול פיזיותרפיה. במהלך הנסיעה התנגשה מכוניתה של חברתה בעץ ולהילה נגרם נזק בראשה. לאחר מספר ימים, הסתבר כי כמה ימים לפני האירוע נשלל רישיונה של החברה בשל נהיגה בשכרות אך החברה לא אמרה על כך מאומה להילה. הילה הגישה תביעה לפיצויים נגד קרנית.
[ Placeholder content for popup link ] WordPress Download Manager - Best Download Management Plugin
שם משתמש או כתובת אימייל
סיסמה
זכור אותי
